https://www.youtube.com/watch?v=M_goiX5hMa8

 יָפה הַקַּיִּץ בְּעִתּוֹ
בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ.
נִשְׁעָן שָׁאוּל עַל חֲנִיתוֹ
בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ.
רַק נַעַר גֵּר עִמּוֹ,
רַק נַעַר מִבְּנֵי עֲמָלֵק.

יָבֵשׁ וָחָם, יָבֵשׁ וָחָם
הַקַּיִץ בָּעֵמֶק.
הָאֲדָמָה צִבְעָה פֶּחָם
בַּקַּיִץ בָּעֵמֶק.
אוּלַי הָיָה שָׁרָב,
אוּלַי זוֹ הָיְתָה שְׁעַת שְׁקִיעָה.
אוּלַי שְׁקִיעַת זָהָב
כְּמוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתָה הַשָּׁעָה.

נִפְרַשׂ הָעֵמֶק לְרַגְלָיו
בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ.
הָיָה הַקַּיִּץ כְּמוֹ עַכְשָׁיו
בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ.
מִנֶּגֶד הַתָּבוֹר
וְהַר הַחֶרְמוֹן בַּמֶּרְחָק.

כְּאִלּוּ לֹא עָבְרוּ שָׁנִים
בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ.
אוֹתָם סְלָעִים, סְלָעִים שְׁחוּנִים
בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ.
אוּלַי הָיָה שָׁרָב,
אוּלַי זוֹ הָיְתָה שְׁעַת שְׁקִיעָה.
אוּלַי שְׁקִיעַת זָהָב
כְּמוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתָה הַשָּׁעָה.

 זה בטיול שערכנו בהר הגלבוע. חשבתי אז שההר  והנוף  לא משתנים במשך אלפי שנים. כמה מלחמות ראה ההר הזה, שאול, גדעון, מלחמת העצמאות שלנו.
ההיסטוריה השתנתה אך ההר נשאר. הנוף וההר נשארו בדיוק כמו שראה אותם שאול המלך ברגעיו האחרונים.

כשהמלחין יוסף הדר ביקש ממני להתאים מלים למנגינה שהוא עומד להגיש לתחרות השירים לקראת פסטיבל הזמר בשנת 1969.
הסכמתי מיד. אני לא מרבה להגיש שירים שלי לתחרויות   אבל מאד אהבתי את המנגינות של יוסף הדר.

ואהבתי את האתגר לכתוב מלים למנגינה מוכנה.  אתגר שמכריח אותי לצאת מהקצב הרגיל שלי., ולהתאים את עצמי  למצב הרוח שמשרה בי המנגינה. והמנגינה הרצינית והמצויינת הזכירה לי את מה שהרגשתי בטיול ההוא להר הגלבוע.

למרות העיבוד הנהדר של שמעון כהן והביצוע החזק של צמד הפרברים השיר לא זכה באחד המקומות הראשונים בפסטיבל, אבל זכה בחיים ארוכים ובאהבה גדולה, ועדיין שרים אותו למעלה מ50 שנים.