קֶמַח מִן הַשַׂק
וְשֶׁמֶן מִן הַכַּד
אָנוּ מְבַשְׁלִים דַּיְסָה
עוֹד נוֹסִיף בָּשָׂר,
מֶלַח וְסוּכָּר,
וְגַם קְצָת אַבְקָת כְּבִיסָה.

מִי רוֹצֶה לִבְחוֹשׁ
יָכוֹל לִקְפּוֹץ בָּרֹאשׁ,
אָנוּ מְבַשְׁלִים דַּיְסָה.
כָּל מִי שֶׁיָבוֹא
יֵטִיב אֶת לְבָבוֹ.
מִי שֶׁלֹא רוֹצֶה – יִסַּע.

קוֹדֶם מַמְלִיחִים
אַחַר כָּך מִתְוַכְּחִים:
מִי בְּעַד עוֹד קְצָת סוּכָּר?
יֵשׁ פֹּה הַצְבָּעָה
נֶגֶד הַחֶמְאָה
אַך פִּלְפֵּל אָדוֹם אוּשַׁר.

בּוֹאוּ נָא אַחִים
כּוּלָנוּ טַבָּחִים,
אָנוּ מַקְדִיחִים תַּבְשִׁיל.
זֶה זוֹרֵק עֵצָה
וְזֶה זוֹרֵק בֵּיצַה,
וְזֶה זוֹרֵק הַכֹּל לַגְרִיל.

כָּל הַוָּתִיקִים
בְּעַד הַצִּימוּקִים
אַך הֵם נֶגֶד הַבָּצָל.
כָּל הַחֳדָשִׁים
רוֹצִים קְצָת פַרְקָשִׁים,
לֹא יוֹדְעִים מַה זֶה בִּכְלָל/

זֹאת תִּהְיֶה דַּיְסָה
כָּמוֹהַ לֹא דוּיְסָה
שׁוּם דַּיְסָה בְּשׁוּם מִטְבָּח.
יוֹם גָּדוֹל הַיּוֹם
הִגִיעַ זְמַן לִטְעוֹם.....
אוֹי, בּוא נִזְרוֹק הַכֹּל לַפַח.

השיר הוא מתוך ההצגה המוסיקלית "קנטטה לקיבוץ" העלה קיבוץ נחל עוז ביוני 1969, כאשר חגג את יום הולדתו ה-16. בביצוע "להקת הכלבויניק"
באותה שנה גם הפיק אלבום עם שירי ההצגה.
את המוסיקה לכל השירים כתב שלום חנוך שהיה אז בתחילת דרכו. זה היה, כנראה, האלבום הראשון שהוא היה אחראי לו.

בנחל עוז לא נעשתה שום פעולה ללא הצבעה ואישור האספה הכללית, או הוועדה המטפלת בעניין, כולל התפריט והזמנת מצרכים למטבח.
המלה פרקשים הייתה בשבילי חידה בילדותי, בכל פעם ששרנו את שירם של שלמה שפאן ודניאל סמבורסקי "שיר הנוטעים" "השקו, השקו נא בשמחה רגבי עפר-קשים"
.