אִלּוּ לְרוּתִי הָיוּ גַּלְגַּלִּים
וְאִלּוּ הָיָה לִי אוֹפַנּוֹעַ -
מָה שֶׁהָיִינוּ פִּתְאוֹם יְכוֹלִים,
לְאָן שֶׁיָּכֹלְנוּ לִנְסֹעַ.

הָיִינוּ נוֹסְעִים עַד לְאִי הַמַּטְמוֹן,
עָפִים קְצָת מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת.
אַחַר כָּךְ יוֹרְדִים אֶל הָאִי הַבּוֹדֵד,
אֶל רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ וְשֵׁשֶׁת.

הָיִינוּ מוֹצְאִים עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים,
אוּלַי אֵיזוֹ שֶׁמֶשׁ אַחֶרֶת.
מִשָּׁם לְעוֹלָם לֹא הָיִינוּ חוֹזְרִים
אִם רוּתִי הָיְתָה רַק אוֹמֶרֶת.

הָיִינוּ שׁוֹתִים קְצָת מִשְּׁבִיל הֶחָלָב,
נוֹגְעִים בְּכוֹכָב שֶׁזּוֹרֵחַ,
מוֹשְׁכִים לַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה בַּזָּנָב
מוֹסְרִים זֶה לְזוֹ ת'ירח.

בְּמַמְלֶכֶת דִּמְיוֹן וְגַם בֵּין הַמִּלִּים
כִּמְעַט שֶׁיָּכֹלְנוּ לִנְסֹעַ.
חֲבָל שֶׁלְּרוּתִי אֵין שׁוּם גַּלְגַּלִּים.
חֲבָל גַּם שֶׁאֵין לִי אוֹפַנּוֹעַ.