זִכָּרוֹן מְצוּיָן
מתוך הספר: "אבל אני כזה"

מילים:   לאה נאור

הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי מְצוּיָן
אֲבָל הוּא קְצָת לֹא לָעִנְיָן.
אֲנִי זוֹכַר רַק דְּבָרִים לא חֲשׁוּבִים:
אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָכַלְתִּי עֲנָבִים,
וְשֶׁנָּסַעְנוּ בַּרַכֶּבֶת וְהַקַּטָּר צָפַר,
וְאֶת הַשְׁקִיעָה הָהִיא בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶת הַצֶּבַע שֶׁל הָהָר,
וַאֲפִילוּ שִׁיר אָרוֹך שֶׁל גְּדוֹלִים, אֲנִי זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּלִּים
לא יו­ֹדֵעַ אֵיך הִצְלַחְתִּי.
אֲבָל לְגַמְרֵי שָׁכַחְתִּי
אֵיפֹה שַׂמְתִּי אֶת הַמְעִיל וּלְאָן נֶעְלָם הַסְּוֶדֶר.
וְגַם שָׁכַחְתִּי שֶׁהִבְטַחְתִּי לְסַדֵּר סוֹף סוֹף אֶת הַחֶדֶר.