בְּכָל סִפּוּר גַּם עָצוּב וְגַם שָׂמֵחַ

מילים:   לאה נאור

 

בְְּכָל סִפּוּר
גַּם עָצוּב וְגַם שָׂמֵחַ
הֶחָזָק מַפְסִיד
וְהַצֶּדֶק מְנַצֵּחַ.

אוּלַי כֵּן, אוּלַי לֹא,
זֶהוּ כָּל הַסִּפּוּר כֻּלּוֹּ.

כִּי בְּכָל סִפּוּר
יֵשׁ רוֹדֵף וְיֵשׁ בּוֹרֵחַ.
הַחֲמוֹר חָכָם,
הֶחָתוּל יוֹתֵר פִּקֵּחַ.

אוּלַי כֵּן, אוּלַי לֹא,
זֶהוּ כָּל הַסִּפּוּר כֻּלּוֹּ.

וּבַסוֹף הַמָּר,
אוֹ בַּסּוֹף הַמְבַדֵחַ,
מִי שֶׁלֹא עַצוּב
זֶה סִימָן שֶׁהוּא שָׂמֵחַ.

אוּלַי כֵּן, אוּלַי לֹא,
זֶהוּ כָּל הַסִּפּוּר כֻּלּוֹּ.