הָעוּגָה שֶׁל אִמָּא
מתוך הספר "אם פתאום"
אִמָּא אוֹמֶרֶת:
נִקְנֶה בַּחֲנוּת עוּגָה נֶהְדֶרֶת.
הָעוּגוֹת שֶׁבַּחֲנוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפוֹת
מִמַּה שֶׁאֲנִי מַצְלִיחָה לֶאֱפוֹת
וְאֵין לִי זְמָן לְבַזְבֵּז בַּמִּטְבָּח.
אֲנִי עֲסוּקָה כָּל כָּך.
כָּכָה אִמָּא אוֹמֶרֶת
אֲבָל אֲנִי לא מְוַתֶּרֶת,
אוּלַי הָעוּגָה שֶׁאִמָא אוֹפָה
לא כָּל כָּך יָפָה,
אֲבָל תָּמִיד נִשְׁאַר לִי בָּצֵק
בִּשְׁבִיל לְלַקֵּק.
