מילים: | דויד קור עברית: לאה נאור |
בָּרְחוֹב הֶחָדָשׁ
אַף אֶחָד לא נִגָּשׁ
כִּי כֻּלָּם פֹּה זָרִים.
הַשְׁכוּנָה פֹּה שׁוֹנָה,
הַרְגָּשָׁה מְשׁוּנָה,
וְשׁוֹנִים הַדְּבָרִים.
וְדָרוּשׁ לְךָ זְמַן
שֶׁתַּחְלִיט: אֲנִי כָּאן
וְיִהְיוּ לִי גַם פֹּה חֲבֵרִים.
כָּל שָׁכֵן פַּעַם חָש
אֶת עַצְמוֹ מְבוּיָשׁ,
מֵסְתּוֹבֵב בֵּין זָרִים.
בִּשְׁכוּנָה חֲדָשָׁה
הַקְלִיטָה הִיא קָשָׁה
אַך בַּסוֹף מִסְתַּדְּרִים.
יַעֲבוֹר עוֹד קְצָת זְמַן
וְתַרְגִּישׁ מְצֻיָּן
וְכֻלָּם יִהְיוּ חֲבֵרִים.