מילים: | כריסטינה רוזטי. עברית: לאה נאור |
תִּזְכּור אוֹתִי כְּשֶׁאֶתְרַחֵק מִמְךָ
אֶל אֶרֶץ הַדְּמָמָה הַלֹֹּא נִגְמֶרֶת.
פּוֹנָה לְהִמָּלֵט, אֲבָל נִשְׁאֶרֶת.
לֹא עוֹד תּוּכַל לֶאֱחוֹז בִּי בְּיָדְךָ.
תִּזְכּור אוֹתִי כְּשֶׁלא תַּמְשִׁיךְ, יוֹם יוֹם,
לִטְווֹת לָנוּ עָתִיד כֹּה מְאֻשָׁר.
הֵן גַּם אַתָּה תָּבִין, כְּבָר מְאוּחָר.
אֵחַרְנוּ לְתַכְנֵן וְלַחֲלוֹם
וְאִם תִּשְׁכַּח מְעַט - זֶה לֹֹא חָשׁוּב
אַל תִּצְטַעֵר, זֶה רַק לִִזְְמָן קָצָר.
אֶל חֵטְא קָטָן, אָפֵל, אֶל חֵטְא נִסְתָּר
בְּדִּמְיוֹנִי בָּרַחְתִּי שׁׁוּב וָשׁוּב.
טוֹב שֶׁתִּשְׁכַּח אוֹתִי וּתְחַיֵּך
מִשֶׁתִּזְכּוֹר וְתִהְיֶה עָצוּב.