הוא היה גבור צנוע, ותודה לאל
הוא היה שמאי, שמאי מבית הלל.
הוּא יָרַד מֵהַשָּׁמַיִם
וּמַמָּשׁ אַחֲרֵי יוֹמַיִם
הֶעֱלָה עוֹלִים בַּסֵתֶר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְאִרְגֵּן מַטָּס יָשִׁיר מִבַּגְדָד לְיַבְנְאֵל.
מִי יָדַע וּמִי שָׁמַע
אֵיך, עָמוֹק בָּאֲדָמָה,
הוּא הֵקִים מִפְעָל תַּחְמוֹשֶׁת וְיָצְקוּ שָׁם כַּדּוּרִים.
וְהַבְּרִיטִים לֹא חָשְׁדוּ, וְלֹא יָדְעוּ הַחֲבֵרִים.
הוּא הָיָה גִּבּוֹר צָנוּעַ, וְתוֹדָה לָאֵל,
הוּא הָיָה שַׁמַּאי, שַׁמַּאי מִבֵּית הִלֵּל.
כְּשֶׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה
שָׁב לְאֶרֶץ הָאֵימָה.
הוּּא הוֹשִׁיעַ וְחִילֵץ מִשָּׁם אֶת יְהוּדֵי בָּבֶל,
מֵאָה אֶלֶף הוּא הֵטִיס אִיתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
הוּא הָיָה גִּבּוֹר צָנוּעַ, וְתוֹדָה לָאֵל,
הוּא הָיָה שַׁמַּאי, שַׁמַּאי מִבֵּית הִלֵּל.
הוּא נִבְחָר, הָיָה גַּם שַׂר
מִן הַזָּן שֶׁכְּבָר נִגְמָר,.
הוּא כִּיהֵן כְּיוֹ"ר הַכְּנֶסֶת וְהִגִּיעַ גַּם לְשִׂיא
כְּשֶׁמִילֵא בְּהַצְלָחָה אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא.
הוּא הָיָה גִּבּוֹר צָנוּעַ, וְתוֹדָה לָאֵל,
הוּא הָיָה שַׁמַּאי, שַׁמַּאי מִבֵּית הִלֵּל.
.כַּאֲשֶׁר הַחֲבֵרִים
נָחוּ כְּבָר עַל הַזֵּרִים
הוּא עָסַק בִּמְלוֹא הַמֶּרֶץ בְּשִׁמּוּר הָאֲתָרִים.
בְּשִׁמּוּר אֲתָרֵי מוֹרֶשֶׁת. ואנחנו עוד זוכרים:
הוּא הָיהָ גִּבּוֹר צָנוּעַ וְתוֹדָה לָאֵל
הוּא כְּבָר לֹא שַׁמַּאי. הוּא פָּשׁוּט שְׁלֹמֹה הִלֵּל.
שלמה הלל נולד באפריל 1923 נפטר בפברואר 2021
שלמה הלל היה חתן פרס ישראל לשנת 1988 על מפעל חיים ועל תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה.
הוא נולד בבגדד ועלה ארצה כילד. לימים פעל במחתרת והצליח להעלות לארץ את יהודי עירק.
עסק בבטחון המדינה, כיהן כחבר כנסת, כשר המשטרה, שר הפנים ויושב ראש הכנסת, ומ-1993 והיה נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. עד מותו.
לכבודו כתבתי את השיר הזה.
חברתי, המלחינה נורית הירש הלחינה את השיר והזמרת מיטל טרבלסי ביצעה אותו באירוע השקת מהדורה מורחבת ומחודשת של ספרו "רוח קדים בשליחות מחתרתית לארצות ערב", בהוצאת "ספריית יהודה דקל" והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תשע"ג – 2013.
בביצוע מיטל טרבלסי