אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
מתוך הספר: "רחוב סומסום, אני חושב שזה נפלא"

מילים:   דויד קור, עברית: לאה נאור

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עוֹלָה,
לִזְרוֹחַ מַתְחִילָה,
כְּבָר יוֹם.
הֵי, יוֹם חָדָשׁ. שָׁלוֹם.
 
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
כְּשֶׁמִתְעוֹרֵר הָרְחוֹב.
לִשְׁמוֹעַ צְעָדִים
הָלוֹך וָשוֹב.
הֵי, בּוֹקֶר טוֹב רְחוֹב.
 
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
בַּבּוקֶר לַחֲלוֹם
עַל כָּל הָאוֹכֶל שֶׁאֶזְלוֹל
הַיּוֹם.
הֵי, אוֹכֶל טוֹב. שָׁלוֹם.
 
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
לִמְתּוֹחַ אֶת הַיָּדַיִם
לְהִתְכּוֹפֵף, לְהִזְדַּקֵף
אַחַת וּשְׁתַּיִם
שָׁלוֹם כַּפּוֹת רַגְלַיִם.
 
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
לְהִתְקַלֵּחַ לִי,
לִהְיוֹת נָקִי, לִהְיוֹת רָחוּץ
כֻּלִּי.
הֵי, בּוֹקֶר טוֹב גַּם לִי.

אָז בּוֹקֶר טֹוב זְרִיחָה,
וּבֹוקֶר טוֹֹב רְחֹוֹב,
הֵי, אוֹכֶל, בּוֹקֶר טוֹ
ב,
בּוֹקֶר טוֹב גַּם לִי
הֵי בּוֹקֶר, בּוֹקֶר טוֹב.

 
 
אני חושב שזה נפלא (גם בערב)
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
לִרְאוֹת בַּחוּץ כּוֹכָב.
רָחוֹק רָחוֹק עָטוּר
זָהָב.
הֵי, לַיְלָה טוֹב, כּוֹכָב.
 
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
לִשְׁמוֹעַ קוֹל צִפּוֹר
בַּחוֹשֶׁך יֲש לִי שִׁיר
שֶׁל אוֹר.
הֵי, לַיְלָה טוֹב, צִפּוֹר.
 
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
לִגְמוֹר אֶת הָאֲרוּחָה
כְּשֶׁכָּל הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלְךּ
סְבִיבְךּ
(ארוחת ערב או בוקר או צהריים, לא אכפת לי)
הֵי, אוֹכֶל, לֵיל מְנוּחָה.
 
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
כְּשֶׁהַשּׁוֹשָן פּוֹרֵחִ,
וּכְשֶׁהָאַף שֶׁלִּי שׁוֹאֵף לוֹ
אֶת הָרֵיחַ.
שָׁלוֹם, שׁוֹשָׁן פּוֹרֵחַ
 
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה נִפְלָא
לָקַחַת אֶת הַדּוּבוֹן,
וּלְחַבֵּק אוֹתוֹ, וְכָךְ
לִישׁוֹן.
הֵי, לַיְלָה טוֹב דוּבּוֹן.
 
אָז לַיְלָה טוֹב כּוֹכָב,
וְלַיְלָה טוֹב צִפּוֹר,
הֵי, אוֹכֶל, לַיְלָה טוֹב
וְלַיְלָה טוֹב שׁוֹשָׁן
וְלַיְלָה טוֹב דּוּבּוֹן.
 
כְּבָר לַיְלָה. לַיְלָה טוֹב.