בֹּקֶר טוֹב, צוֹחֶקֶת שֶׁמֶש
עַל כָּרִית עָנָן לָבָן,
וְיַלְדָּה קְטַנָּה עִם סֶרֶט
כְּבָר הוֹלֶכֶת אֶל הַגָּן.

עִם חִיּוּךְ וְתִיק קָטָן
הִיא הוֹלֶכֶת אֶל הַגָּן.


בְּפִנַּת הָרְחוֹב קוֹרְצִים לִי
עֲנָבִים וְתוּת גִּנָּה,
מִמִרְפֶּסֶת מְצִיצִים לִי
עֲצִיצִים וּמַנְגִּינָה.

מַנְגִּינָה וַעֲצִיצִים
מִמִּרְפֶּסֶת מְצִיצִים.

אֲהוּבִי נָתַן לִי פֶּרַח
וְחִבּוּק שֶׁל אַהֲבָה,
קוֹל צְחוֹקוֹ נִשָׂא בָּרוּחַ,
וְהָרוּחַ הִיא טוֹבָה.

וְהָרוּחַ הִיא טוֹבָה
כְּמוֹ חִבּוּק שֶׁל אַהֲבָה.

זֶה רַק יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל קַיִּץ
עוֹד יִהְיֶה פֹּה חַם מְאֹד
אַךְ הָרוּחַ עוֹד טוֹבָה הִיא.
וְהַלֵּב רוֹצָה לִרְקוֹד

כַּן, הַלֵּב רוֹצָה לִרְקוֹד
עוֹד וָעוֹד וָעוֹד וָעוֹד.