מַה שֶׁאֲנִי רוֹצָה מְאֹד
שֶׁיִתְנוּ לָנוּ לַחְגוֹג,
וְשֶׁיִהְיֶה לָנוּ שָׂמֵחַ קְצָת בַּלֵּב
וְזֶה הַכֹּל, אֲנִי חוֹשֵׁב.

רַק זֶה, וְלֹא יוֹתֵר
עַל כָּל הַשְּׁאָר בֵּינְתַיִם אֲוַתֵּר.

שֶׁיִהְיֶה כְּמוֹ כָּל שָׁנָה,
הַרְחוֹב, הַבַּיִת, הַגִּנָּה,
שֶׁיִשָׁאֵר הָעֵץ יָרוֹק, הַיָּם כָּחוֹל
תּוֹדָה, בְּעֶצֶם זֶה הַכֹּל.

שֶׁתִּפְרַח לִי שׁוֹשָנָה
בִּשְׁבִיל אוֹרִית לְמַתָּנָה
שֶׁהִיא תִּהְיֶה הֲכִי יָפָה שֶׁבַּכִּתָּה
וְזֶה הַכֹּל, לְעֵת עַתָּה..

וְגַם לִי יֵשׁ בַּקָּשָׁה
שֶׁלְאָחִי תִּהְיֶה חֻפְשָׁה.
שֶׁהוּא יָבוֹא אֵלַי פִּתְאוֹם וְלֹא אֵדַע,
וְזֶה הַכֹּל, הַרְבֵּה תּוֹדָה.

וְשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה כָּל כָּך...
וְשֶׁהַחָג יִהְיֶה מֻצְלָח.
שֶׁנִהְיֶה בְּיַחַד גַּם בַּחָג הַבָּא
וְזֶה הַכֹּל, תּוֹדָה רַבָּה/

רַק זֶה, וְלֹא יוֹתֵר
עַל כָּל הַשְּׁאָר בֵּינְתַיִם אֲוַתֵּר.