,
אֵיךְ עָלָה מִתּוֹך הַלּוּחַ.
חַג כָּחֹל לָבָן כָּחֹל,
הַדְּגָלִים שֶׁלּי
נִכְנְסָה בָּהֶם הָרוּחַ,
הֵם יוֹצְאִים לִי בְּמָחוֹל.

כָּל יַלְדֵי הַגָּן,
דִּגְלוֹנִים בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.
חַג כָּחֹל וְחַג לָבָן,
וְעָנָן קָטָן
מִתְפַּקֵּעַ בַּשָׁמַיִם
הַכְּחֻלִּים, עָנָן לָבָן.

חַג כָּחֹל לָבָן,
קִשּׁוּטִים עַל כָּל מִרְפֶּסֶת
וְגַגּוֹת וְעַמּוּדִים,
וְיַלְדָּה קְטַנָה מְנַפְנֶפֵת לָהּ בַּדֶּגֶל
עִם כָּל שְּאָר הַיְּלָדִים.

כְּשֶׁהָעֶרֶב בָּא
מְאִירִים אֶת כָּל הָעֶרֶב
הָאוֹרוֹת הַנִּפְלָאִים
וְנִדְמֶה לְךָ
שֶׁהַחַג הַזֶּה בְּעֶצֶם
חַג מִכָּל מִינֵי צְבָעִים