תִּרְאוּ, הָאָבִיב כְּבָר נוֹתֵן לָנוּ אוֹת,
צָרִיךְ לִקְטוֹף יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת,
נֵצֵא לַחֹרְשׁוֹת, נְטַפֵּס בַּגְּבָעוֹת,
יֵשׁ יֶרֶק, בּוֹאוּ לִרְאוֹת.

בֵּינְתַיִם נָרוּץ אַחֲרֵי פַּרְפָּרִים,
נִרְדוֹף אַחֲרֵי הָרוּחַ.
אוּלַי נִמְצָא מַיִם לִטְבּוֹל ת'רַגְלַיִם,
אַחַר כָּך נֵשֵׁב לָנוּחַ.

תִּרְאוּ, הַשָּׂדוֹת כְּבָר כֻּלָּם חוֹגְגִים,
שָׂדוֹת עֲנוּדִים חַרְצִיּוֹת וּפְרָגִים,
אוּלַי גַם נִפְגּוֹש בַּשָּׂדֶה אֲנָפָה,
נַגִּיד: אַת כָּל כַּך יָפָה.

בֵּינְתַיִם נָרוּץ אַחֲרֵי פַּרְפָּרִים...

אוּלַי נְטַפֵּס בָּעֵצִים הַגְּבוֹהִים,
נִהְיֶה קְצָת קְרוֹבִים לֶאֱלֹהִים.
הֲמוֹן צִפָּרִים נִרְגָשׁוֹת בִּמְיֻחָד
עוֹרְכוֹת שָׁם תְּפִלָּה שֶׁל חַג.

נַחֲזוֹר הַבַּיְתָה נוֹרָא מְאֻחָר,
נִרְאֶה שֶׁשָכַחְנוּ אֶת הָעִקָּר.
עָשִׂינוּ הֲמוֹן דְבָרִים, אֲבָל
אֶת הַיֶּרֶק שָׁכַחְנוּ בִּכְלָל.

כִּי רַצְנוּ בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי פַּרְפָּרִים,
רָדַפְנוּ אַחֲרֵי הָרוּחַ.
מָצָאנוּ קְצָת מַיִם
לִטְבּוֹל תַּ'רַגְלַיִם.
עַכְשָׁו כְּבָר צָרִיךְ לָנוּחַ.