לאה נאור | השירים | גַּרְגֵּר הַפְּלָאִים (לפי ספור של טולסטוי)

גַּרְגֵּר הַפְּלָאִים (לפי ספור של טולסטוי)

מתוך תכנית "חג לי" לחג השבועות

מילים:	לאה נאור
לחן:	נורית הירש
ביצוע:	שלישיית שוקולד מנתה מסטיק , אושיק לוי ועמוס טל שיר

הביצוע המקורי

שְׁנֵי יְלָדִים מָצְאוּ בֶּחָצֵר

גַּרְגֵּר קָטָן, כָּזֶה גַּרְגֵּר

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.

אַבָּא חָזַר מִן הַמִּשְׂרָד,

עִתּוֹן בַּכִּיס וְתִיק בַּיָּד,

הוּא הָיָה עָיֵף וּקְצָת מְצֻבְרָח

הֵם נִגְשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ כָּך:

תִּרְאֶה מַה מָצָאנוּ בֶּחָצֵר,

גַּרְגֵּר קָטָן, כָּזֶה גַּרְגֵּר

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.

אָז אַבָּא לָקַח אוֹתוֹ בַּיָּד,

הָפַך אוֹתוֹ מִצַּד אֶל צַד,

אָמַר: תִּראוּ, זֶה דֵי מוּזָר

עוֹד לֹא רָאִיתִי כָּזֶה דָּבָר

רוּצוּ אֶל סַבָּא עִם הַגַּרְגֵּר

אוּלַי הוּא רָאָה וְאוּלַי הוּא זוֹכֵר.

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.

סַבָּא הַטּוֹב יָשַׁב וְקָרָא

עִתּוֹן יָשָׁן לְאוֹר מְנוֹרָה,

הוּא הָיָה כָּפוּף וְזָקֵן כָּל כָּךְ

הֵם בָּאוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ כָּך:

תִּרְאֶה מַה מָצָאנוּ בֶּחָצֵר,

גַּרְגֵּר קָטָן, כָּזֶה גַּרְגֵּר

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.

אָז סַבָּא לָקַח אוֹתוֹ בַּיָּד

הָפַך אוֹתוֹ מִצַּד אֶל צַד

אָמַר: אֲנִי בֶּן שִׁשִּים וְיוֹתֵר

גַּרְגֵּר כָּזֶה אֲנִי לֹא זוֹכֵר

אַךְ אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁגָּר בַּכְּפָר

אוּלַי הוּא רָאָה כָּזֶה דָּבָר:

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.

אַבָּא שֶׁל סַבָּא קָצַר בַּגָּן,

גַבּוֹ זָקוּף, זְקָנוֹ לָבָן.

הוּא רָאָה אֶת נִינָיו וְשָׂמַח כָּל כָּך

הֵם רָצוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ כָּך:

תִּרְאֶה מַה מָצָאנוּ בֶּחָצֵר,

גַּרְגֵּר קָטָן, כָּזֶה גַּרְגֵּר

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.

סִלְסֵל הַזָּקֵן אֶת שְׂפָמוֹ הַלָּבָן,

חִיֵּךְ וְאָמַר: כַּמּוּבָןכַּמּוּבָן

שְׂעָרָם לִטֵּף וְאָמַר לָהֶם כָּך:

זֶה גַּרְגֵּר שֶׁל חִטָּה מִסוּג מְשֻׁבָּח

תִּרְאוּ כַּמָה הוּא זָהוֹב וְנֶחְמָד,

תָּמִיד נָעִים לְהַחֲזִיק בּוֹ בַּיָּד,

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.

אָמְרוּ הַיְלָדִים: אַתָּה סַבָּא מוּזָר,

נִשְׁאַל אוֹתְךָ עוֹד שְׁאֵלָה, אִם מֻתָּר,

לָמָּה אַבָּא עָיֵף וְתָמִיד מְצֻבְרָח,

וְסַבָּא שֶׁלָּנוּ זָקֵן כָּל כָּך,

וְאַתָּה עוֹד צָעִיר וְצוֹחֵק וּמְזַמֵּר

וְהַמֶּצַח שֶׁלְךּ כְּמוֹ הַגַּרְגֵּר,

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.

סַבָּא צָחַק וְאָמַר: זֶה פָּשׁוּט.

הֵם אֶת הַלֶּחֶם קוֹנִים בַּחֲנוּת.

הֵם לֹא מַכִּירִים אֶת גַּרְגֵּר הַפְּלָאִים

שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַטַּעַם הַטּוֹב לַחַיִּים.

הַבִּיטוּ, הִנֵּה הוּא גַּרְגֵּר הַפְּלָאִים.

הַכִּירוּ אוֹתוֹ זֶה גַּרְגֵּר הַפְּלָאִים.

צְהַבְהַב, זְהַבְהַב, וְיָפֶה וְצַר,

בְּדִיּוּק בָּאֶמְצַע חָרִיץ יָשָׁר.