כָּל יוֹם קוֹרֶה לִי נֵס קָטָן,
כָּל יוֹם קוֹרֶה לִי נֵס קָטָן,
מִי שֶׁלא מַאֲמִין לִי שֶׁיָבוֹא.
כִּי נֵס קָטָן קָרָה לִי
וְנֵס קָטָן אֵירָע לִי
אֵיפֹה? פֹּה.
פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, הַשֶּׁמֶש בַּחוּץ
חִיְּכָה וּבִקְשָׁה לְהִכָּנֵס,
בַּחוּץ פָּרְחוּ לִי שְׁלוֹשָׁה צִבְעוֹנִים,
וּשְׁתֵּי רַקָּפוֹת וַהֲמוֹן סַבְיוֹנִים
וְזֶה הָיָה הַנֵּס.
צִפּוֹר קְטַנָה פּתְאוֹם עָפָה אֵלַי,
אָכְלָה מִיָדִי גַּרְגֵּר.
צִיְּיצָה וְדִלְגָּה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה,
הִשְׁאִירָה נוֹצָה וְעָפָה לָהּ
וְזֶהוּ נֵס אַחֵר.
אֶתְמוֹל יָעֵלִי בָּאָה אֵלַי,
עַד שֵׁש הִיא הָיְתָה אֶצְלִי.
אָמְרָה שֶׁצְרִיכָה שִׁעוּרִים בְּחֶשְׁבּוֹן,
אַךְ שְׁנֵינוּ יָדַעְנוּ שֶׁזֶה לא נָכוֹן
וְזֶהוּ הַנֵּס שֶׁלִּי.
שָׁתַלְתִּי בְּצַלְצָל וּצְנוֹנִית בַּגִּנָּה,
וְגֶּשֶׁם יָרַד אֶתְמוֹל,
הַיּוֹם הֵם נָבְטוּ, עָלִים יְרוּקִים,
כָּל כָּך נְבוֹכִים, כָּל כָּך מַצְחִיקִים,
וְזֶה כְּבָר נֵס דֵי גָּדוֹל.
כָּל יוֹם קוֹרֶה לִי נֵס קָטָן,
כָּל יוֹם קוֹרֶה לִי נֵס קָטָן,
מִי שֶׁלא מַאֲמִין לִי שֶׁיָבוֹא.
כִּי נֵס קָטָן קָרָה לִי נֵס קָטָן אֵירָע לִי
אֵיפֹה? פֹּה.