מילים: | לאה נאור |
צרות קטנות (גרסת קורונה)
לאה נאור
לא יוֹדַעַת מַה אִתִּיּ הַלֵּב שֶׁלִּי שָׁבִיר
אוּלַי זאת הַפּוֹלִיטִיקָה, אוֹ מֶזֶג הָאֲוִיר.
אוּלַי זֶה הַבְּחִירוֹת, הַמַּגֵּפָה אוֹ הַשְּׁקָרִים?
הָעוֹלָם גָּדוֹל עָלַי בְּכַמָה מִסְפָּרִים.
אַף פַּעַם לא הִבְטִיחוּ לִי בְּעֶצֶם גַּן וְרָדִים,
הַחֲלוֹמוֹת קְצָת אֲבוּדִים וְגַם מְבוּדָדִים.
רַק לֵיצָנִים מוֹלְכִים הַיּוֹם. אָזְלוּ לִי הַמְּלָכִים,
קָשֶׁה לִמְצוֹא גַּם נְסִיכִים אוֹ נַעֲלֵי זְכוּכִית.
רַק הָעוֹלָם אֵיזֶה מַזָּל, מַמְשִׁיךְ לְהִסְתּוֹבֵב:
צָרוֹת קְטַנּוֹת. לְמִי אִכְפַּת? הוּא לֹא שָׂם לֵב.
רָצִיתִי קְצָת לִצְחוֹק הַיּוֹם, אַך יֵשׁ לִי בְּעָיָה:
אֲפִילוּ הַבְּדִיחוֹת הַיּוֹם הֵן לא מַה שֶׁהָיַה.
אֵין הִגָּיוֹן וְאֵין חָכְמָה וְאֵין מַה לַעֲשׂוֹת,
וְהַקְסָמִים הֲכִי טוֹבִים – טוֹבִים רַק עַד חֲצוֹת.
הָהַצָּגוֹת כֻּלָן יָרְדוּ רַק הַמָּסָךְ נִשְׁאַר.
שָׁתִינוּ יַּיִן דֵי מָתוֹק – נִשְׁאַר לִי טַעַם מָר.
כֻּלָּם הָלְכוּ. אֲנִי עוֹד לֹא גָּמַרְתִּי לְשַׂחֵק.
נִמְאַס לִי הָעוֹלָם הַזֶּה. רוֹצָה עוֹלָם אַחֵר.
וְהָעוֹלָם, חוֹרֵק, אֲבָל מַמְשִׁיךְ לְהִסְתּוֹבֵב:
"עַכְשָׁיו אֲנִי עוֹלָם אַחֵר, אוּלַי לֹא שַׂמְתֶם לֵב"