מיסטר אנסוורת, המורה להסטוריה
רואלד דאל עברית: לאה נאור

מתוך הספר: שירים עליזים וחרוזים פוחזים

קשה להאמין, אבל פעם האלימות בבתי הספר הייתה מצד המורים.

לִי הָיָה מוֹרֶה גָּרוּעַ. לֹא כְּמוֹ עַכְשָׁו.
קָרְאוּ לוֹ מִיסְטֶר אַנְסְוֹורת, וְהִסְטוֹרְיָה הוּא אָהַב.
אִם לֹא יָדַעְנוּ תַּאֲרִיךְ שֶׁל אֵיזֶה מְאוֹרָע -
מָשַׁך בָּאוֹזֶן. אוֹי, פָּחַדְנוּ. זֶה כָּאַב נוֹרָא.

הוּא תָּפַס, מָשַֹׁך, סוֹבֵב פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ
עַד שֶׁהָאֹוזֶן נִתְלְשָׁה לְגַמְרֵי מִן הָראש.
חַסְרֵי הָאֹוזֶן בַּכִּתָּה הָיוּ אוּלַי שְׁמוֹנָה,
הֵם שָׁכְחוּ תַּאֲרִיכִים: הַיּוֹם, אוֹ הַשָׁנָה.
אָז בּוֹאוּ נְהַלל אֶת מוֹרֵיכֶם הַנִּפְלָאִים:
טוֹבִים וִּמִתְחַשְׁבִים בָּכֶם. מַמָּשׁ אֱלוֹהִיִּים.