מילים: | לאה נאור |
.
אקליפטוס
לאה נאור
כל כך חסר לי העץ שליווה את ילדותי. בכל פעם שתעיתי הציל אותי מן הבלבול והראה לי את הכיוון הנכון.
עֵץ אֶקָלִיפְּטוּס הֶרְאָה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ הַבְַּיְתָה
תָּמִידְּ כְּשֶׁהָיִיתִי תּוֹעָה.
גַּם אָז הָיִיתִי מְאַבֶּדֶת אֶת הַכִּיוּון
וְשׁוֹכַחַת אֶת הַשָּׁעָה.
הוּא הָיָה עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשְׁכוּנָה בְּעֵרֶךְ,
הַבָּתִים הִגִּיעוּ לוֹ עַד הַבִּרְכַּיִם.
אִם עַכְשָׁו אֲנִַחְנוּ לֹֹא מוֹֹצְאִים אֶת הַדֶּרֶךְ
זֶה בִּגְּלָל שֶׁכָּרְתוּ אוֹתוֹ בֵּינְתַיִם.
ְ
הָיָה לֵב עִם חֵץ עַל הַגֶּזַע שֶׁלּוֹ
וּלְמַעְלָה הֲמוֹן עָלִים יְרוּקִים.
אֲנַחְנוּ לֹא רָאִינוּ אוֹֹתָם כְּשֶׁהָיִינוּ קְרוֹבִים,
רַק כְּשֶׁהָיִינוּ רְחוֹקִים.
עֵץ אֶקָלִיפְּטוּס הֶרְאָה לִָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ
עַכְשָׁו בָּנוּ שָׁם שִׁכּוּן.
מֵאָז אֲנַחְנוּ מִסְתּוֹבְבִים וּּמִסְתּוֹבְבִים
וְאֵין מִי שֶׁיַּרְאֶה לָנוּ את הַכִּוּון.