עַכְשָׁו כְּבָר לֹא
צוֹנֵן כָּל כָּך אֲוִיר הַלַּיְלָה,
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּלֵּב הַלַּיְלָה,
כְּבָר לֹא הַפַּחַד.

עַכְשָׁו כְּבָר לֹא
רְאִי כַּמָּה אָפֵל הַלַּיְלָה,
הַלֵּב מָלֵא דְּבָרִים לוֹמַר לָךְ,
כְּבָר לֹא הַפַּחַד.

מִתוֹך חַלּוֹן רָחוֹק וַזָּר
עוֹלָה נְגִינַת עוּגָב.
כְּמוֹ מִישֶׁהוּ פִּיזֵר בַּחוּץ
הֲמוֹן רְסִיסִים שֶׁל זָהָב.

עַכְשָׁו כְּבָר לֹא
צָרְיךּ הָיָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת,
רָצִיתִי לְהַרְגִּישׁ אַחֶרֶת,
הַלַּיְלָה, עַכְשָׁו,
אַך מִישֶׁהוּ הִשְׁלִיךְ הַחוּצָה
זָהָב.

(השיר הוקלט ושודר בקול ישראל בערך בשנת 1965 )