מילים: | רוברט ברנס. עברית: לאה נאור |
אַהֲבָתִי, כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה,
פָּרְחָה לָךְ בַּגִּנָּה
אַהֲבָתִי כְּמוֹ מַנְגִּינָה
שְׁקֵטָה וַעֲדִינָה.
וְאַתְּ יָפָה, יָפָה כָּל כָּךְ
יֹפְיֵךְ תָּמִיד חָדָשׁ.
כָּל יוֹם אֲנִי אוֹהַב אוֹתָךְ
עַד שֶׁהַיָּם יִיבַש.
הַיָּם יִיבַשׁ, וּמֵרוֹב חֹם
יִתְפּוֹרְרוּ סְלָעִים.
אֲבָל בֵּינְתַיִם שְׁעוֹן הַחוֹל
נִגָּר, כְּמוֹ הַחַיִים.
תִּהְיִי יָפָה. רַק לִי חַכִּי
וְאֶת יָפְיֵךְ שִׁמְרִי לִי.
אֲני אֶחְזוֹר מִמֶרְחַקִּים.
אוּלַי אֶחְזוֹר. חַכִּי לִי.
רוברט ברנס. משורר סקוטי 1759 - 1796