לאה נאור | השירים | החתונה הגדולה

החתונה הגדולה

מילים:	לאה נאור
לחן:	משה וילנסקי
ביצוע:	להקת הנח"ל בתכניתה "בפעם ה-18"

הביצוע המקורי

החתונה הגדולה

הָאוֹרְחִים עוֹד לֹא הִגִּיעוּ,
הַכָּלוֹת לֹא מוּכָנוֹת,
אֶת הַקֶּרַח לֹא הֵבִיאוּ,
לֹא הוֹצִיאוּ שֻׁלְחָנוֹת.

הַחַשְׁמַל בִּכְלָל עוֹד לֹא בְּסֵדֶר,
כִּי לְמוּצִי אֵין זְמַן לְתַקֵּן.
אֵיפֹה מוּצִי? אֵיפֹה מוּצִי?
הוּא צָרִיךְ הַיּוֹם לְהִתְחַתֵּן.

הָאַרְטִיסְטִים עַל הַדֶּשֶׁא,
יֵשׁ שָׁם חֲזָרָה כְּלָלִית,
אֲבָל שְׁמִיל מֻכְרָח לָלֶכֶת,
לִיז הִתְחִילָה לְהַמְלִיט.

אָז קִרְאוּ מַהֵר לְמוּצִי,
מֻכְרָחִים מִיָּד רַקְדָן.
לֹא אִכְפַּת לִי! לֹא אִכְפַּת לִי!
לֹא אִכְפַּת אִם הוּא חָתָן!

מוּצִי מִתְחַתֵּן עִם אוֹרָה, גִּדָלֶ'ה עִם תָּמִי,
רִבְקָהלֶ'ה רוֹצָה אֶת יוֹרָם, אַךְ נִשֵּׂאת לְרָמִי.
חַיִּים מְנַסֶּה לִבְרֹחַ, אֲבָל אֵין לוֹ כְּבָר בְּרֵרָה,
יַעַנְקָלֶ'ה בָּחוּר דֵּי טוֹב, אַךְ אֵין לוֹ בַּחוּרָה.

לָה לָה לָה...

אוֹטוֹבּוּס אֶחָד הִגִּיעַ
שׁוּם דָּבָר עוֹד לֹא מוּכָן,
מִי סָחַב אֶת כָּל הַבִּירָה
וְהָפַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן?

דּוֹדָה אִיטָה בָּאָה. הִיא נִרְגֶּשֶׁת.
תְּנוּ לָהּ רַק לִלְבֹּשׁ סִינָר גָּדוֹל.
חֶבְרֶ'ה, זוּזוּ, תְּנוּ לָגֶשֶׁת!
דּוֹדָהּ אִיטָה תְּסַדֵּר הַכֹּל.

שִׂימוּ יַיִן! שִׂימוּ יַיִן!
לֹא לִשְׁכֹּחַ מְלוּחִים.
שִׂימוּ מִיץ, גָּזוֹז וּבִּירָה,
שִׂימוּ סוֹדָה לָאוֹרְחִים.

שִׂימוּ אֶת הַטּוֹרְט שֶׁל רוֹחְקֶ'ה
מֵחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בֵּיצִים.
שִׂימוּ יַיִן, שִׂימוּ יַיִן,
לֹא לִשְׁכֹּחַ חֲמוּצִים.

(דּוֹדָה, הַגִּידִי לָנוּ כֵּן,
אָנוּ רוֹצִים לְהִתְחַתֵּן.
לֹא נוּכַל יוֹתֵר לִסְבֹּל
אַתְּ אָשְׁרֵנוּ, אַתְּ הַכֹּל,
דּוֹדָה, הַגִּידִי לָנוּ כֵּן)

עַל הַדֶּשֶׁא הֶעֱמִידוּ
כְּבָר חֻפָּה מִקִּלְשׁוֹנִים.
כָּל חָתָן מַחֲזִיק טַבַּעַת
כָּל כַּלָּה - זֵר שׁוֹשַׁנִּים.

רִבְקָהלֶ'ה רוֹצָה לִבְדֹּק
אִם הַטַּבַּעַת מִזָּהָב,
כְּבָר הַכֹּל מוּכָן בְּעֵרֶךְ -
מְחַכִּים עוֹד רַק לָרַב.

רַב... רַב... רַב... רַב...

הוּא תָּעָה אוּלַי בַּדֶּרֶךְ?
מוּצִי רָץ כְּבָר לְבָרֵר.
אֵיפֹה מוּצִי? הִנֵּה מוּצִי!
רוּץ לְהִתְחַתֵּן מַהֵר.

לָה לָה לָה...

לָה לָה לָה אַךְ אֵיפֹה מוּצִי?
הִנֵּה הוּא, תּוֹדָה לָאֵל.
אַרְבַּע חֲתֻנּוֹת בְּיַחַד,
קַל מְאֹד לְהִתְבַּלְבֵּל.

מְחֻתָּן נוֹשֵׁק בְּרֶגֶשׁ
לְכָל אַרְבַּע הַכָּלוֹת,
הוּא שָׁכַח פִּתְאוֹם לְגַמְרֵי
מִי מֵהֶן כַּלָּה שֶׁלּוֹ.

שָׁם גּוֹעֶרֶת הַחוֹתֶנֶת
בֶּחָתָן הַלֹּא מַתְאִים,
וּבָרֶקַע מְקוֹנֶנֶת
מַקְהֵלַת הָרַוָּקִים:

"אָנוּ נִשְׁבַּעְנוּ! נָדַרְנוּ! דִּבַּרְנוּ!
זֶה כּוֹאֵב! זֶה דוֹקֵר!
הֵם דַּוְקָא הָיוּ בַּחוּרִים יְקָרִים,
פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר. אוֹ יוֹתֵר.
לְעוֹלָם לֹא יֶחֱזוּ עוֹד בְּאוֹר הַיָּרֵחַ,
הוֹ, כַּמָּה נוֹרָא!
הִנֵּה נִשָּׂאִים, עֲקוּדִים בְּטַבַּעַת
לִפְנֵי הַגְּבִירָה.
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה צַוָּארָם כֹּה נָקִי,
תִּסְרָקְתָּם מְתֻקֶּנֶת!
אוֹיָה, כִּי הָיְתָה בָּהֶם יַד הַגּוֹרָל
וְיָד הַחוֹתֶנֶת.
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים, אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים
בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.
כִּי מָה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת גִּבּוֹרִים
נֶגֶד הָרַב?"

וְהָרַבִּי, רַבִּי יוֹשֶׁע (אַי אַי)
הוּא אָמַר לָהֶם נִישְׁקוֹשֶׁע (אַי אַי אַי):
בִּזְכוּתָם שֶׁל מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי,
אֶצְלְכֶם כָּאן לֹא חָשׁוּב
לְהַקְפִּיד עַל הַסִּבּוּב,
הִסְתּוֹבַבְתֶּם כְּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּי.

אוֹי, הַכּוֹס אֵינָה נִשְׁבֶּרֶת'
הִיא קָשָׁה כְּמוֹ אֶבֶן,
יוּדִית, יוּדִית הַמְּכֹעֶרֶת
שָׂמָה כּוֹס שֶׁל לֶבֶּן.

הִנֵּה יֵשׁ כּוֹסִית קְטַנָּה שֶׁל יַיִן
אַל תִּגְמֹר הַכֹּל, תַּשְׁאִיר גַּם לָהּ.
חֶבְרֶ'ה, מוּצִי הִתְחַתֵּן עִם אוֹרָה
הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהּ וַדַּאי גְּדוֹלָה.

מִי כַּלָּה וּמִי שׁוֹשְׁבִין
מִי הַדּוֹדָה אוֹ הָאָח?
אֵלֶּה הֵם פְּרָטִים קְטַנִּים,
זֹאת נִבְדֹּק כְּבָר אַחַר כָּךְ.

דּוֹדָה אִיטָה הַטּוֹבָה,
וְלָהּ סִינָר גָּדוֹל,
מְאַרְגֶּנֶת אֶת הָאֹכֶל -
יֵשׁ מָה לֶאֱכֹל!

צוֹהֲלִים כָּל הַקְּרוֹבִים
צוֹהֲלִים כָּל הָרְחוֹקִים,
וְיוֹתֵר מִכָּל צוֹהֶלֶת
לַהֲקַת הָרַוָּקִים:

רַוָּקִים הֵם עַם שָׂמֵחַ,
עוֹד תִּרְאִי אֵיךְ הוּא פּוֹרֵחַ
יֵשׁ לָנוּ תֵּאוֹרְיָה מַרְעִישָׁה:
אִם אַתָּה בָּחוּר עִם טַעַם
אָז אַף פַּעַם, אָז אַף פַּעַם
אַל נָא תְּחַפֵּשׂ אֶת הָאִשָּׁה.

אֵיךְ אֶת מוּצִי פֹּה תָּקְעָה בַּבּוֹץ הִיא,
וְעַכְשָׁו יֹאכַל, חֲבִיבִי, חוֹל.
אֵיךְ עַל חַיִּים שָׂמָה הִיא רֵיחָיִם
וְעַכְשָׁו לָצֵאת אֵינוֹ יָכוֹל.
רַוָּקִים הֵם עַם בָּטוּחַ,
אֶת כֻּלָּם יִשָּׂא הָרוּחַ,
אָנוּ לֹא רוֹצִים לְהִקָּבֵר.
הֵי חֶבְרַיָּא, הִנֵּה אַיָּה!
מָה אַתֶּם רָצִים, חֶבְרַיָּא?
אַיָּה זֶה בִּכְלָל דָּבָר אַחֵר.

כָּל רַוָּק פֹּה עוֹד יֹאכַל אָבָק פֹּה
סוֹף כָּל סוֹף כֻּלָּם יַגִּידוּ כֵּן.
דּוֹדָה אִיטָה כְּבָר מִזְּמַן הֶחֱלִיטָה:
רַוָּקִים צְרִיכִים לְהִתְחַתֵּן.

הָבָה נֵצֵא בַּמָּחוֹל,
הָבָה נֵצֵא בִּמְחוֹלוֹת,
עַד אֲשֶׁר יָעוּף הַגַּג
וְיָעוּפוּ הַשְּׂמָלוֹת.

יֵשׁ שָׁלוֹשׁ מַפּוּחִיּוֹת
וְרַבָּה הַצַּהֲלָה,
קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה
קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.

יַעַנְקָלֶ'ה רוֹקֵד עִם אוֹרָה, גִּדָלֶ'ה עִם תָּמִי
רִבְקָהלֶ'ה רוֹצָה אֶת יוֹרָם, אֲבָל יֵשׁ לָהּ רָמִי.
אַיָּה, אַיָּה מִתְנַשֶּׁקֶת עִם מוֹשִׁיקוֹ הַצַּנְחָן
יוּדִית, יוּדִית הַמְּכֹעֶרֶת מְנַקָּה אֶת הַשֻּׁלְחָן.

כָּאן הַמַּעְגָּל סוֹבֵב, אַף כִּי מְאֻחָר
מִי שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַיּוֹם, יִקָּבֵר מָחָר.
בְּקָרוֹב גַּם אֶצְלְכֶם מַעְגָּל יִסֹּב,
בֵּינְתַיִם עֶרֶב טוֹב -
חֶבְרֶ'ה, עֶרֶב טוֹב!