הָאַהֲבָה הָעֲצוּבָה שֶׁל נֵר הַלַּיְלָה (אהבות פורחות בערב)
יֵשׁ פְּרָחִים עֲדִינִים עִם הַרְבֵּה סַבְלָנוּת
מְחַכִּים עַד הַשְׁקִיעָה בִּשְׁבִיל לִפְרוֹחַ.
יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁצְרִיכִים אֶת הָאוֹר הַמַּתְאִים:
רֵיחַ יָם, וְכוֹכָב וְיָרֵחַ
וְאָז הוּא פּוֹרֵחַ.
תִּרְאֶה, נֵר הַלַּיְלָה פּוֹרֵחַ עַכְשָׁו.
הוּא חִכָּה עַד הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁבִיל לִפְרוֹחַ.
נֵר הַלַּיְלָה פָּקַח אֶת פִּרְחֵי הַזָּהָב,
שְׁקִיעָה, כּוֹכָבִים וְיָרֵחַ
עַכְשָׁו הוּא פּוֹרֵחַ.
אָהֲבְתִי אוֹתְךּ אַהֲבָה שֶׁכָּזֹאת,
הָאַהֲבָה הָעֲצוּבָה שֶׁל נֵר הַלַּיְלָה,
בְּשֶׁקֶט, לְאַט, בְּהַרְבֵּה סַבְלָנוּת,
חוֹל
כּוֹכָבִים וְיָרֵחַ,
אוּלַי, לִפְעָמִים, זֶה פּוֹרֵחַ.
