כַּמָּה פְּלָאִים יֵשׁ בָּעוֹלָם? כַּמָּה פְּלָאִים יֵשׁ בָּעוֹלָם?
גַּם אִם תִּרְצֶה וּתְנַסֶּה, וְתִתְאַמֵּץ וְתַעֲשֶׂה
לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לְהָבִין אֶת כֻּלָּם,
לְעוֹלָם לֹא תָּבִין אֶת כֻּלָּם.

יֵשׁ מְכוֹנוֹת שֶׁמְּדַבְּרוֹת, יֵשׁ מְכוֹנוֹת שֶׁמְּעַשְׁנוֹת,
יֵשׁ מְכוֹנוֹת שֶׁמְּחַשְׁבוֹת, יֵשׁ מְכוֹנוֹת שֶׁיְּשֵׁנוֹת,
וְיֵשׁ דָּגִים בְּתוֹךְ הַיָּם גְּדוֹלִים יוֹתֵר מֵאֳנִיּוֹת.
אֲבָל זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!
אֲבָל זֶה כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת.

יֵשׁ נְמָלִים חוֹלְבוֹת כְּנִימוֹת, אֶפְשָׁר לַחֲלוֹב גַּם עֲנָנִים,
וְיֵשׁ דָּגִים שֶׁמְבִינִים, וּשְׁמָם, נִדְמֶה לִי דּוֹלְפִינִים,
וְיֵשׁ גְּמַלִים נוֹרָא גְּדוֹלים, וּגְמַל שְׁלֹמה קָטָן כָּזֶה,
וְיֵשׁ צִפּוֹר אֲשֶׁר לָבְשָׁה סִנָּר אָדֹם עַל הֶחָזֶה.

וְאִם תִּקַּח קָנֶה פָּשׁוּט וּתְנַקֵּב שְׁמוֹנָה חוֹרִים
הוּא יְנַגֵּן לְךָ שִׁירִים, הוּא יְנַגֵּן לְךָ שִׁירִים.
וְיֵש תֻּכּי אֶחָד זָקֵן שֶׁמְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת.
אֲבָל זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת,
אֲבָל זֶה כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת.

איפה קרה הסיפור וואיך הוא התחיל

הסיפור קרה במושבה שלנו. (סיפורים אוהבים מושבות של פעם) זה היה מזמן, בתחילת החופש הגדול, כשאנחנו עוד היינו ילדים , והעיר  שלנו הייתה עדיין מושבה קטנה.
 כדאי לכם לבוא למושבה שלנו. ברחוב הראשי, שהיה גם הרחוב היחיד שלה אפשר היה לפגוש את כולם: את אפרתי השוטר עם השפם הגדול שלו, את רינה היפה מכיתה ה'  ואת שמואליק ועוזי רצים ברחוב עם גלגל שהיה פעם גלגל של אופנים, ואפילו את העז של המוכרת שחושבת שהיא זמרת.
משני צדי הרחוב היו בתים קטנים עם גגות האדומים והחצרות הירוקות. בכל חצר היו ערוגות עם צמחים מועילים, כמו בצל ירוק, צנומיות, קצת תלתן בשביל הפרות, והיה גם צריף סודי,
שאף אחד לא גר בו. אבל רינה היפה ראתה שם איש שזר ומוזר, אף אחד במושבה לא מכיר,  אנחנו הלכנו לשאול והתחיל סיפור גדול.