למה הים סוער או הדג שדגדג את הים
לאה נאור
בדיוק במקום הנכון,
באמצע הים התיכון,
חי כריש כ ז ה גדול.
כל הזמן הוא חיפש לו מה לאכול.
הוא זלל בשמחה
את כל מי ששחה.
ואת כל מה שצף
הוא בלע וטרף
חוץ מדגיג דג קטן ורגיש
ששחה לו בים על יד הכריש.
ניקה לו זימים, והבריק סנפירים,
וניגב את הזנב, וסיפר לו סיפורים,
ושחה לו מימין, וניקה אותו משמאל,
רחוק מהפה כמה שיכול.
כי מסוכן לדגיג מתוק ורגיש
להיות קרוב מדי לשיניים של כריש.
כל יום הם היו שוחים,
מתהפכים, משחקים, משוחחים.
הם היו מתלחשים בשפה כל כך שקטה
שרק שניהם שמעו אותה:
הכריש לחש: "אין לי ידידים"
הדגיג ענה: "כי כולם מפחדים."
הכריש התאונן: "לא באים אלי אורחים."
הדגיג ענה: "כי כולם בורחים."
הכריש בכה: "בגלל זה אני עצוב.
הדגיג ענה: זה בכלל לא חשוב
העצב הוא לא בעיה.
כי אפשר להצחיק אותך תוך שנייה."
הכריש אמר: "לך מכאן! קיש-קיש-קיש!
אף אחד לא יכול להצחיק כריש!"
הדג צחק: "קוראים לי דג
כי אני מדגדג דיג דיג דג, דיג דיג דג,
תאמין לי, זה כף להיות מדוגדג.
הכריש שאל: "לדגדג? מה זה?"
הדגיגי ענה: "זה מין דבר כזה..."
והוא דיגדג את הכריש בקצה הזנב.
הכריש כעס: "תפסיק! עכשיו!
דג קטן וחצוף שכמותך!
בקלות אני יכול לבלוע אותך!"
אבל הדג השובב המשיך לדגדג,
ופתאום הוא שמע את הכריש צוחק.
הכריש צחק, הכריש נהם!
והניף את זנבו והסעיר את הים.
הכריש היה גדול, וצחוקו היה ענק,
וכל מי ששמע הצטרף וצחק:
כל הדגים הקרובים והרחוקים
דגי מצולות ודגי מעמקים,
שמעו והתחילו גם הם צוחקים.
והדג הקטן, הדגיג השובב
דגדג לו בזנב ודגדג לו גם בגב,
ובכל הקשקשים הסנפירים והזימים
גם חזק וגם חלש והמון פעמים.
הוא דגדג גם בבטן, וגם בשפם,
הכריש צחק והצחיק את הים,
ושחה לשם וחזרה,
וצחק: "יו – הו זה מדגדג נורא!
הכריש קפץ, הכריש השתולל
הכה בזנבו התפתל התגלגל,
התמתח, התהפך,
רקד השתכשך
השתולל ועוד איך,
וגם כל הדגים הקרובים והרחוקים
דגי המצולות ודגי המעמקים
מתיזים, משחקים, וצוחקים וצוחקים.
והכל קרה במקום הנכון
בדיוק באמצע הים התיכון.
לאט לאט עלו גלים
גלים צלולים, גלים גדולים,
מצחוק מתגלגלים ושוב מתגלגלים,
וכל הים הגדול
מתגלגל בצחוק כחול.
מתגלגל ומשתולל ומרטיב את החול.
והקצף מלבין מרוב צחוק
והצחוק נשמע למרחוק.
וכל זמן שהדג לא מפסיק לדגדג
הים נוהם משתולל וצוחק,
ושוטף, ושוצף, מתגלגל ומרעיש
רק בגלל הדג שדגדג את הכריש.
ואם גם אתם צוחקים עכשיו
זה בגלל דג קטן, דג של זהב
שמדגדג את הכריש במקום הנכון,
בדיוק באמצע הים התיכון.