זהו סיפור על קווים. קווים ישרים ועקומים, דקים ועבים וכולם שובבים.
(יצא לאור גם כספר בהוצאת "חמד, ידיעות אחרונות" עם ציוריו מלאי ההשראה של חיים רון.)
 

.

זה יער קו,

יש  בו קווים.
קווים דקים,
קווים עבים.
קוום שובבים.

מה  המצב עכשיו
ביער קו?

גשם יורד עכשיו
על יער קו.

כל הקווים
הדקים והעבים
נרטבים.

דג פסים

מקסים
שוחה בבריכה וחושב בשמחה:
כמה טוב
אני אוהב את יער קו רטוב רטוב.

העציצים מתרחצים.
מה רוצים העציצים?
שכל הגבעולים וכל הקוצים
יהיו רחוצים ונוצצים
זה מה שהם רוצים.

גם הקיפוד שמח מאד,

רוחץ כל קוץ מחול וּבוץ.
על גבו כל הקוצים
מתרחצים ומרוצים.

רק הציפור ארוכת המקור

שרה: נמאס!
הי, שמש, שימי פס
על הגשם והקור,
ככה שרה הציפור.
ציף ציף, צוּף צוּף
אוף!!!

יוּווו.....

הנה השמש. תראו,
היא שולחת קווי זהב
ישר אל יער קו.
עכשיו
כל הקווים
השובבים והרעים והטובים
מתייבשים ומתנגבים.

עסק ביש
רוטן העכביש.
אני צריך לתלות לייבוש את הקורים,
הדקיקים, היקרים, העדינים והשבירים.
הם עוד לא יבשים.
אולי אארוג לי קורים חדשים?

חיים קשים
עד שמתייבשים לי המחושים,
או המשושים,

(שכחתי איך קוראים להם האנשים)
לוחשת חרישית
חיפושית.
אגב, שמה מושית.

ש... ש... ש... שני נחשים
מתלחשים:
ש... ש... שמש,
אנחנו מבקשים :
יבשי לנו את הגב
ואת הזנב.
כל קו שנרטב על הגב
יבשי בבקשה עכשיו.
זהו. אנחנו יבשים.
היזהרי,
אנחנו מכישים.

ז... ז... זה בכלל לא רע
מזמזמת דבורה,
אני עפה בטיסה ישירה,
בקו ישר ישר
אל פרחי הבר.
האבקה בפרחים שלי מתייבשת
ואני ניגשת.
זזז... כמה שאני מתרגשת.

מה עושים הטיגריסים?
כלום לא עושים. הטיגריסים

כועסים על הפסים:
בכל מקום קוים, פסים,
הפסים כבר נמאסים!
כועסים הטיגריסים.
מה נטרוף? פסים?

גם הזברות המפוספסות
כועסות.

מאד כועסות.
זברות, מה הבעיה?
ראיתם חיה
שנראית כמו מעבר חציה?
או כמו תריסים
שקצת פתחו את הפסים?
אוף!  מה עושים?
אמרו, וגמרו, והלכו לאכול עשבים
ארוכים כמו קוים.

החתול פורס בשמש את כל הפסים

ואומר: כמה שהשפם שלי מקסים.
אני מאוהב
בכל קו על הגב שלי.
בכל קו בשפם  ובכל שערה בפרווה שלי
מאוהב
גם בזנב שלי,
שהוא, בעצם קו עגול.
אני אוהב הכל.
אני מאוהב מאוהב מאוהב
בכל יער קו.

אביב עכשיו ביער קו
העצים רחוצים,
הפרחים נפתחים,
וכל התושבים,
כל הקווים
הרעים והטובים
והדקים והעבים
משתובבים, משתובבים,
משתובבים משתובבים.