מתוך הספר הכוכבים הנוצצים

   אגדות יוון על גלגל המזלות

האל זאוס היה אבי האלים והשליט על כל בני האדם. ארמונו ניצב על פסגת האולימפוס. מסך ערפל הסתיר אותו תמיד מעיני בני האדם, אך זאוס יכול היה לראות כל מה שהתרחש על פני האדמה.
יום אחד הביט זאוס למטה לעבר מקדש דלפי, ומה שראה שם הרגיז אותו מאד: קבוצת בני אדם התכוננו להקריב קרבן נורא.
בצדו האחד של המזבח עמדו שלושה כוהנים מחזיקים בשני ילדים נפחדים, פריקסוס ואחותו הלה, ובצדו השני עמדו מלך רשע ומלכתו, אמם החורגת, האכזרית, של שני הילדים. הם עמדו לשרוף אותם על המזבח, קרבן לזאוס.
זאוס קרא לחיית השעשועים שלו - איל שגופו מכוסה בתלתלי זהב.
"מהר" ציווה עליו זאוס "רד למטה להציל אותם."
ברגע שהרימו הכוהנים את סכיניהם ועמדו להתחיל במלאכת הקרבן הבריק ברק מעל לראשיהם וענן זהוב הופיע. על הענן רכב האיל.
"טפסו על גבי" אמר לילדים "טפסו מהר."
פריקסוס והלה עלו על גב האיל ואחזו בתלתלי הזהב הרכים שלו. האיל התרומם אל השמים, משאיר את הכוהנים ואת המלך והמלכה אכזריים הרחק למטה.
שעות ארוכות ריחף האיל באוויר. הוא עבר מעל הרים עטורי עננים, מעל ימים סוערים ומעל שדות מרעה וכפרים שעמודי עשן דקים מיתמרים מתנורי הבישול שלהם. פריקסוס והלה נרדמו אוחזים בכוח בתלתלי האיל, והרוח הנעימה מלטפת ומרגיעה אותם.
לבסוף, עם שקיעת השמש, ירד האיל בניתור קל על פני האדמה. פריקסוס התעורר.
"איפה אנחנו?" שאל בקול נסוך שינה.
"במקום מבטחים. בקולכיס. כאן תגדל כבנו המאומץ של המלך אייטס."
"איפה הלה?" שאל פריקסס בדאגה "אולי נפלה בזמן המסע? אולי טבעה?"
"לא" אמר האיל "היא לא טבעה. פוסיידון איל הים לקח אותה כשישנת. היא תשרת בארמונו אשר מתחת למים."
עיניו של פריקסס מלאו דמעות. "האם לעולם לא אראה את אחותי?"
עליך להיות אמיץ ולמלא את מצוותו של זאוס כשם שאחותך ממלאה את מצוותיו של פוסיידון. עליך לקחת את סכינך ולהקריב אותי קרבן לזאוס. אחר כך תישא את גיזת הזהב שלי אל אביך החדש, המלך אייטס."
"אבל..."
"עליך לעשות כמצוותו של זאוס."
בדמעות בעיניו העלה פריקסוס את איל הזהב קרבן לאבי האלים זאוס, אחר כך גזז את תלתלי הזהב של האיל, אסף את גיזת הזהב בזרועותיו ויצא לדרכו, אל ארמון המלך אייטס. לבו כאב, כי במצוות זאוס הרג את האיל שהציל את חייו.
ואז הרים את עיניו אל השמים זרועי הכוכבים והבין: גיזת הזהב נשארה על פני האדמה, מופת לדאגתו של זאוס לבני האדם. אך האיל עם תלתלי הזהב ריחף בשמים בדמות קבוצת כוכבים, מזל טלה. קבוצת כוכבי הזהב ששמרה את צעדיו כשהמשיך בדרכו.