מתוך הספר הכוכבים הנוצצים
  

   אגדות יוון על גלגל המזלות

 מסביב לחצי האי יוון ישנם מאות איים. כמה מהם גדולים. אך יש איים רבים זעירים מאד, ורק בני אדם מעטים חיים בהם. תושבי האיים היו מגיעים ליוון, או לאיים האחרים, על גבי ספינות או סירות קטנות.
פעם הפליג אמן ושמו אוקנוס בין האיים, ובכל מקום שהגיע אליו נקהלו התושבים לראותו. הוא היה להטוטן, וגם הפליא את העין במעשי לוליינות. היו לו שתי חיות מאולפות, קוף וחזיר מרקד.
יום אחד הופיע אוקנוס לפני נערות על חוף הים באחד האיים הקטנים. שמה של אחת הנערות היה אירופה.
אירופה וחברותיו צחקו בעליזות לתעלוליהם של הקוף סימוס והחזיר קרוקון,
והקשיבו משתאות, בעיניים פקוחות לרווחה, לסיפוריו של אוקנוס על העולם שמחוץ לאי הקטן שלהן, על המראות המוזרים ועל ההרפתקאות המופלאות המחכים מעבר לאופק.
לבסוף אסף אוקנוס את המכשירים שלו: את המקלות שנהג לזרוק באוויר ואת שאר האביזרים. הוא שרק לחיות והן מיהרו ועלו על הסירה. ההצגה נגמרה, הנערות התבוננו בסירה המתרחקת:
"אוקנוס" קראו אחריו "לאן אתה מפליג?"
"אל מעבר לאופק"
"שלום שלום"
הן הוסיפו לנפנף בידיהן ולקרוא אחריו עד שסירתו הקטנה נעלמה במרחק, ואז חזרו אל משחקי הכדור שלהן. רק אירופה נשארה לבדה על החוף והשקיפה אל מרחבי הים.
"הו זאוס" נאנחה הנערה "לו רק יכולתי להגיע, כמו אוקנוס, אל מעבר לאופק ולהתנסות בהרפתקאות שהוא סיפר לנו עליהן. אנא, זאוס, שמע את תפילתי."
כל תשובה לא באה. רק אנחת הרוח וקול התנפצות הגלים אל החוף הסלעי.
עצובה פנתה אירופה להצטרף אל משחקי הנערות.
בקצה השדה ראתה פר גדול. לבן כשלג. קרניו היו מעוגלות כחרמש הירח.
פרים הם פראיים ומסוכנים בדרך כלל. אבל הפר הזה, שהיה הפר הקדוש של האל זאוס, נהג בעדינות. הוא הניח לנערות ללטף את עורו, לדגדג את אוזניו ולענוד זרי מרגניות על קרניו.
כאשר ניגשה אירופה אל הפר, הוא כופף את רגליו הקדמיות וכרע לפניה, מביט בעיניה במבט עדין. אירופה הגישה לו חופן עשבי תלתן רעננים, ואחר כך טיפסה בזהירות וישבה על גבו. מיד קם הפר ופנה לכיוון הים. אירופה אחזה בקרניו בחזקה. כאשר הגיע הפר אל הים, קפץ אל המים והתחיל לשחות. תנועותיו נעשו מהירות יותר ויותר. אירופה זירזה אותו: "קדימה! שא אותי רחוק ככל שתוכל, שא אותי אל מעבר לאופק."
הפר המשיך לשחות, הוא עבר על פני סירתם של אוקנוס והחיות שלו, אוקנוס נופף להם בידו.
לבסוף זמן רב לאחר שירדה החשכה, הגיע הפר אל האי כרתים ועלה על חוף חולי, מתיז סביבו נטפי מים. שוב כרע ארצה אירופה ירדה מעל גבו. האל זאוס עצמו עמד שם, ממתין לה.
"ברוכה הבאה, אירופה," אמר "תפילתך נענתה. את הפלגת אל מעבר לאופק וזוהי רק ראשיתה של ההרפתקאות המופלאות המחכות לך, ואחת מחמש היבשות תיקרא על שמך.

למעלה בשמים הזהירה קבוצת כוכבים בדמותו של הפר שנשא את אירופה על גבו.