משפטה של תמיס האגדה על מזל מאזניים
ז'יסלן ווטיה עברית: לאה נאור

    מתצוך הספר  הכוכבים הנוצצים

    אגדות יוון על גלגל המזלות

 

 ריח אפרסמון מילא את האוויר והיער עצר את נשימתו. נס עמד להתחולל. הציפורים קיפלו את כנפיהן וישבו בדממה על הענפים, החגבים הפסיקו לנתר ואפילו עלי העצים חדלו להתנועע ברוח. בשקט שהשתרר סביב נבקע גזע עץ האפרסמון ונפתח לאט לאט ובחלל שבתוכו התגלה תינוק יפהפה שזה עתה נולד. שמו היה אדוניס שפירושו נסיך.
אפרודיטה, אלת היופי והאהבה, טיילה ביער וקטפה פרחים, פתאום שמעה קול תינוק צוחק, היא הלכה בכיוון הקול ומצאה את אדוניס שוכב לו, מאושר, על מצע עשב רך.
"אתה חמוד!" קראה האלה ואספה את התינוק בזרועותיה. "מי ישגיח עליך ויטפל בך?" היא ישבה על הדשא והרהרה, אחר כך הצמידה את שפתיה אל האדמה ולחשה: "פרספונה, אחותי, בואי ועלי אלי."
האדמה נבקעה ונתגלה שביל העולה מתוך השאול. פרספונה, מלכת השאול, הופיעה. כשראתה את התינוק הוקסמה גם היא מיופיו.
"האם תעזרי לי להשגיח על התינוק הזה ולגדל אותו?"
"בשמחה" השיבה לה אחותה.
במשך שנים רבות טיפלו שתי האלות באדוניס באושר ובאחווה. כאשר שהתה פרספונה בממלכת השאול, במשך ששת חדשי החורף, טיפלה אפרודיטה בילד. ואילו באביב, כאשר חזרה פרספונה אל פני האדמה, השגיחה עליו היא עד לסוף הקיץ.
כאשר גדל אדוניס, והפך מילד יפהפה לנער, ואחר כך לגבר היפה ביותר על פני האדמה, התחילו שתי האלות לריב זו עם זו. כל אחת רצתה שהוא יהיה אצלה במשך כל השנה, וקינאה בששת חודשי החסד של אחותה. הוויכוחים והמריבות שפרצו ביניהן הלכו וגברו עם כל שנה חולפת, עד שהפריעו את מנוחת יושבי האולימפוס והגיעו ג אל אזניו של זאוס, אבי האלים.
"מה קרה?" שאל בכעס. שתי האלות ניסו להסביר ועד מהרה הפכו ההסברים למריבה נוספת.
"שקט!" גער בהן זאוס "לכו אל תמיס, אלת החכמה והצדק, היא היחידה שתוכל לפתור את בעייתכן."
האלות עשו כדבריו והלכו לשאול בעצתה של תמיס. היא חשבה זמן מה ואחר כך ענתה: "זו בעיה קלה: בכל שנה ישהה אדוניס ארבעה חדשים עם אפרודיטה וארבעה חדשים עם פרספונה, ובארבעת החדשים הנותרים יוכל הוא עצמו להחליט עם מי מן השתיים הוא מעדיף להיות."
ההחלטה התקבלה בהסכמה, ובשמי הערב נולד מזל חדש, מזל מאזניים, לזכר מאזני הצדק של האלה תמיס.