כירון האגדה על מזל קשת
ז'יסלן ווטיה עברית: לאה נאור

  מתוך הספר "הכוכבים הנוצצים"

אגדות יוון על גלגל המזלות

 כֵירוֹן היה מלך הקנטאורים, יצורים שחציים אדם וחציים סוס. רבים מן הקנטאורים היו פראיים ובלתי ממושמעים כסוסי בר, אבל כירון היה שקט וידיד טוב לכולם. הוא ידע את סודות הרפואה, ופצועים רבים, בני אדם, בני אלים ואפילו חיות באו אליו להירפא. יום אחד טייל כירון במורד הר ואסף צמחי מרפא. פתאום שמע במרחק צעקות, צהלות סוסים, נקישות פרסות, קולות מלחמה. כירון החביא את עשבי המרפא שלו במקום בטוח, מתחת לאבן, ודהר לראות על מה המהומה.
בחלק שומם של ההר, מכוסה שברי אבנים, רק כמה עצי אורן וכמה פיסות עשב צמחו במקום הגבוה והחשוף הזה, ראה כירון קרב משתולל. קרב אכזרי. קנטאורים פראיים התקיפו את פולוס, בנו של כירון. לצידו של פולוס נלחם רק ידיד אחד, הרקולס הגיבור, מצוייד בקשתו ובחיצי הקסם שלו.
איך פרץ הקרב? הרקולס ביקר את ידידו פולוס. לאחר יום ציד ישבו השניים לאכול. פולוס פתח כד יין משובח, וריחו הטוב של היין משך את הקנטאורים הפראיים ממרחקים. הקנטאורים השליכו סלעים וענפי אורן מחודדים, פולוס והרקולס הגנו על עצמם במגינים ואלות, בחץ וקשת. כירון דהר אל מרכזו של הקרב כדי להפסיקו. בדיוק ברגע זה שלח הרקולס חץ מקשתו. החץ נועד לאחד הקנטאורים הפראיים אבל כירון חצה את דרכו והחץ פצע אותו באחת מרגליו הקדמיות. הוא צנח על האדמה צועק מכאב. כל הקנטאורים הפראיים הפנו את זנבותיהם ונמלטו בדהרה אל ההרים. הרקולס ופולוס מיהרו אל כירון. הוא שכב, מתפתל מכאבים על האדמה הסלעית.
"מהר, אבא, אמור לי אילו עשבי מרפא עלי להביא לך? איזו תרופה תרפא את פצעך?" שאל פולוס.
"אף לא אחת" נאנח כירון. "חיצי הארס של הרקולס נמשחו בדמה של המפלצת הידרה, אין תרופה שתגבר על הרעל הזה."
"הו, אבי" נבהל פולוס "האם הפצע אנוש? האם הארס ימית אותך?"
"לא," אמר כירון והידק את שיניו בכאב "האלים העניקו לי חיי נצח. עלי להמשיך לחיות ולשאת את הכאב הזה עד עולם."
אבל זאוס, אבי האלים ואביו של הרקולס, ראה את כאבו של כירון והחליט לבוא לעזרתו. הוא שחרר אותו מתוך גופו הכואב והפך אותו לקבוצת כוכבים, מזל קַשָּׁת. כירון חי חיי נצח ועדיין הוא משקיף מן השמים ועוזר לבני האדם.