איך הסתיו והאביב הפסיקו לריב
לאה נאור
סיפור לראש השנה וגם לאביב
עיבוד מתוך הספר: "חג שמח בכל בית"
שני חודשים רבו זה עם זה מי מתאים יותר להיות החודש הראשון בשנה.
חודש ניסן שהוא חודש האביב, רב עם חודש תשרי שמתחיל את הסתיו.
"אני ראשון! אני קיבלתי את ראש השנה!" אמר חודש תשרי.
"לא, אני ראשון. אני הוצאתי את בני ישראל ממצרים, ועלי כתוב: 'החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה,'"
שני החודשים עמדו כועסים זה מול זה, ומפני שאין להם ידיים להכות ואין להם רגליים לבעוט הם עמדו ראש מול ראש. ראש חודש מול ראש חודש.
בא מלאך קטן, עף מעליהם, השעין כנף אחת על ראש חודש תשרי וכנף אחת על ראש חודש ניסן, ואמר להם: "חודשים טיפשים, למה לכם לריב? בואו נחליט ששניכם תהיו חודשים ראשונים."
"איך אפשר?" התפלאו החודשים. הראשים שלהם התרחקו זה מזה, והמלאך הקטן נשאר תלוי באוויר, מנפנף בכנפיים הקטנות שלו שלא ייפול. ואמר: אפשר. חודש תשרי שבו נברא העולם, יהיה ראש השנה לילדים ולאנשים, וכולם יצטרכו לחשוב על מה שעשו כל השנה ולבקש סליחה ממי שפגעו בו."
"אני מסכים וזה מתאים לי," אמר חודש תשרי, "כי תשרי זה כמעט כמו המלה "ראשית, רק הפוך ובלי האות א."
"ואני? ואני?" שאל חודש ניסן.
" וחודש ניסן שבו יצאו בני ישראל ממצרים יהיה ראש החודש של החגים."
חודש ניסן היסס: "אני לא בטוח שאני מסכים. ומה יהיה אם יבוא עוד חודש וירצה לקפוץ בראש?"
"אז ניתן גם לו," אמר המלאך הקטן. "מה אכפת לנו? למשל אם יבוא פתאום חודש שבט..."
"איזה חצוף! ניתן לו בפרצוף!" צעק חודש ניסן.
"למה לנו? ניתן לחודש שבט להיות ראש השנה לאילנות. זה לא יפריע לאף אחד."
"יעשו לו חגיגות?" נעלב תשרי.
"יטעו עצים וישירו שירים," אמר המלאך הקטן. "ואפשר להמציא עוד כי אם לא רוצים לריב הכל אפשריב."
"אומרים אפשרי, לא אפשריב," תיקן אותו חודש ניסן
המלאך הקטן צחק: "אפשרי, אפשריב, העיקר שהסתיו והאביב הפסיקו לריב."
(בנושא הסתיו אולי תתעניינו גם בסיפורים: "שבר ענן", "שלולית חדשה", "הענן שלא הצליח להתאפק", "חנן ענן", במדור "סיפורים על מזג האויר")