כל כך טוב לי
לאה נאור
מתוך הספר: "בואי אמא" הוצאת שער
- כל-כך טוב לי, אמרה לי אמא.
היא ישבה, כרגיל, במרפסת, בכיסא הנוח המרופט, עטופה בחלוק הישן שלה וחייכה אלי:
- כל-כך טוב לי, לאה'לה. אני בבית שלי! עדיין בבית שלי. אני לובשת בבית שלי מה שאני רוצה, אני לא צריכה ללבוש לארוחת בוקר שמלת בוקר, ולארוחת ערב שמלת ערב, כמו החברות שלי שהלכו לבתי אבות. אני לא מוכרחה לאכול את האוכל שהם מבשלים שם. אני אוכלת לחם שחור ישן עם אבטיח כמו שאני אוהבת, תפוח אדמה עם דג מלוח, תותים עם לחם שחור, רך, כי אני כבר לא יכולה ללעוס את הקשה. הכל אני מכינה בעצמי, כי אני אוהבת אוכל פשוט. כל-כך טוב לי. אני יושבת לי במרפסת שלי, בבית שנוח המנוח ואני בנינו בשתי ידינו. כאן הקירות מדברים אלי. העציצים שלי מסתירים אותי מהרחוב. אני נושמת את הריח של הגינה שלי וקוראת מה שאני רוצה. כל-כך טוב לי. אני הולכת לישון מתי שאני עייפה, קמה מתי שאני רוצה, אוכלת מתי שאני רעבה ואף אחד לא אומר לי מה לעשות. כל-כך טוב לי. יש לי שכנה טובה שנכנסת אלי ומנחמת אותי כשאני בוכה.
- אמא, למה בכית?
- מה את חושבת לך, כל-כך טוב לי???