אבא שיודע לתקן כל דבר או הילד שרצה את הירח
לאה נאור
אבא השכיב את יואב לישון. חצי ירח הביט בחלון.
יואב חשב:
כמה טוב להיות ירח. כל הלילה הוא זורח. אבא לא אומר לו: די, שיחקת כבר יותר מדי.
יואב אמר:
אבא, אני רוצה את הירח.
אבא אמר: אני אוהב אותך, ואני יכול להביא לך הרבה מתנות, אבל אני לא יכול להביא לך את הירח.
למה?
כי הוא גבוה בשמים.
אתה יכול לטוס במטוס,
הירח כל כך גבוה שאפילו מטוס לא מגיע.
אז תטוס בחללית.
אין לי חללית, תגיד לי יואב, בשביל מה אתה צריך את הירח?
אני צריך לתקן אותו. הוא נשבר.
איפה הוא נשבר?
בצד שמאל. פעם הוא היה לגמרי עגול ועכשיו נשבר לו חצי.
אתה יודע מה, יואב, אני אתקן לך את הירח.
באמת?
רק שעכשיו אין לי זמן. בשבוע הבא אני אתקן לך את הירח.
עבר שבוע ואבא אמר: תראה, יואב, הירח כבר מתוקן.
יואב הסתכל על השמים, הירח היה כמו חדש. שלם ועגול וצהוב, כמו אשכולית ענקית. או כמו ככר גבינה צהובה שעוד לא חתכו אותה.
תודה, אבא, אמר יואב.
אני חושב שלא מגיעה לי שום תודה. יואבי, הירח יודע לדאוג לעצמו לבד.
יואב חיבק את אבא שלו. ועשה את עצמו כאילו הוא לא שומע. עמוק בלב הוא ידע שאולי אבא לא מספר לו הכל, אבל אבא יכול לתקן כל דבר.