מעשה בשני חתולים ותרנגולת אחת (תסריט)
לאה נאור
נכתב לתכנית "חיות" בסדרת "החתול שמיל" ובוצע ע"י נתן דטנר , יעל עמית וצוות התכנית. בשנת 1983
פרסום נוסף בספר "צידה לדרך"
הצגה חגיגית בהשתתפות תרנגולת, חתול, עוד חתול, צפרדע כלב וחמור.
תרנגולת: גבירותי ורבותי, קבלו בבקשה את התרנגולת ורודת הכרבולת, בסיפור
המקורי, בעל השם המקורי "מעשה בתרנגולת".
חתול: (נדחק אל הבמה) וחתול.
תרנגולת: מעשה בתרנגולת וחתול
חתול: לא. מעשה בחתול ותרנגולת.
עוד חתול: (נדחק גם הוא אל הבמה) שני חתולים!
תרנגולת: שיהיה. זאת הצגה שופעת מוזיקה וקרקורים:
"מעשה בשני חתולים ותרנגולת אחת"
(התרנגולת מתרחקת בזהירות מן החתולים, מטיילת על הבמה ופונה לקהל:)
תרנגולת: תרנגולת נהדרת,
תרנגולת מהודרת
מטיילת לה בדרך לבדה.
חתול: (מתגנב מאחוריה) בא חתול!
עוד חתול: (מתגנב גם הוא) שני חתולים!
חתולים: והתחילו מטיילים -
תרנגולת: אוי, הצילו!
חתולים: שם בדרך, לידה.
תרנגולת: (רועדת) התרנגולת לא פוחדת,
זו תרנגולת אמיצה.
עוד חתול: (בסוד לחתול) מתערב איתך
חתול: על מה?
עוד חתול: מה שתמצא.
מן הזנב שלה אני תולש נוצה.
תרנגולת: מה? נוצה? לא רוצה! (בורחת)
חתול: איך היא קפצה!
עוד חתול: לא לוקחים לך ביצה. סך הכל רק נוצה.
אז מה את רוצה? (רודפים אחריה)
צפרדע: (נכנס לבמה בחשיבות) את תפקיד המספר שהכל הוא יודע
ימלא צפרדע.
התרנגולת ברחה והחתולים אחריה.
תרנגולת: (נתקלת בצפרדע) סיפור משגע.
איך אני יוצאת מזה, צפרדע?
צפרדע: לא יודע.
חתול: הנה היא!
עוד חתול: אני כמעט כבר נוגע.
צפרדע: פתאום, איזה פלא
פגשה היא ב....
(הכלב והחמור שגם הם מתים להשתתף בהצגה, נדחקים קדימה.
הצפרדע מטיל ביניהם גורל. בוחר בכלב)
צפרדע: פגשה היא בכלב.
תרנגולת: הצילו! הצילו!
(לוחשת לקהל) אתם אל תפחדו זה רק כאילו.
איזה מזל. אני רואה כלבלב. אני ניגשת אליו.
(לכלב) עזור לי. שני חתולים מתנכלים לי לזנב!
כלב: הב הב הב.
תרנגולת: הב הב כן, או הב הב לא?
אתה עוזר לי?
כלב: למה לא?
את די יפה.
תרנגולת: (רועדת) גם אמיצה.
כלב: טוב, איך שאת רוצה.
חתול: (מתגנב מאחור) כמעט תלשתי לה נוצה.
עוד חתול: תורי עכשיו. אתה זוז מהזנב.
כלב: הב הב הב.
חתול: (לכלב) אתה נבחת עלי?
כלב: (נרתע) אולי.
עוד חתול: (באיום) אתה התכוונת אלי?
כלב: א...א...אולי.
(לתרנגולת) אבל הם חתולים די גדולים.
תרנגולת: והזנב שלי?
כלב אני מפחד מחתולים.
תרנגולת: אתה מתלוצץ?
כלב: אם בא חתול – בא לי לטפס על עץ.
תרנגולת: למה?
כלב: משתי סיבות: אחת –
כי החתול הזה יכול לסלק אותנו מההצגה אחת ושתיים
ושתיים – כי יש לו ציפורניים.
תרנגולת: והצדק?
כלב: שיחכה בינתיים. (בורח)
צפרדע: והכלב ברח עם הזנב בין הרגליים.
תרנגולת: איך אני יוצאת מזה, איך?
כלב: (מציץ בזהירות מהפינה) הצפרדע לא יודע.
עוד לא כתבו לו את ההמשך.
(החתולים רודפים אחרי התרנגולת והיא בורחת מסביב לצפרדע)
צפרדע: למה לא תפני אל בית המשפט?
תרנגולת: השתגעת?
צפרדע: עוד לא, אבל עוד מעט.
חמור: (מופיע) מה אתי? מתי תורי יגיע?
אי אה, אי אה, אי אה???
צפרדע: יש! אתה תהיה השופט!
חמור: מה, באמת?
צפרדע: יש לך את כל המעלות שבעולם.
אתה גדול! אתה חכם!
אתה חרוץ! אתה מושלם!
תרנגולת: אבל הוא חמור!!!
צפרדע: הוא השופט! ואת, סתמי את המקור!
תרנגולת: הוא חמור! כולם יודעים!
חמור: את נידונה לקנס שתי נוצות
על בזיון בית הדין. (תולש לה נוצה מהזנב)
תרנגולת: אי! לא רוצה.
חתולים: עוד נוצה! עוד נוצה!
תרנגולת: לא רוצה!!!
חמור: רק עוד אחת ודי. (תולש)
תרנגולת: אי!!!
צפרדע: סוף סוף הגיע הסוף המר.
התרנגולת קרקרה, החמור נער.
הזנב קצת כאב אבל זה עבר
וכאן סיפורנו
חתולים: המוזר!
צפרדע: נגמר.
תרנגולת: מזל שנגמר.
צפרדע: כי בכל סיפור
גם עצוב וגם שמח,
הרשע מפסיד
והצדק מנצח
אולי כן, אולי לא.
זהו כל הסיפור כולו.
כי בכל סיפור
יש רודף ויש בורח.
החמור חכם,
החתול יותר פיקח.
אולי כן, אולי לא.
זהו כל הסיפור כולו.
ובסוף המר
או בסוף המבדח
מי שלא עצוב
זה סימן שהוא שמח.
אולי כן, אולי לא.
זהו כל הסיפור כולו.
והתרנגולת יצאה בכרבולת מושפלת וזנב קטוף.
אווווף!!!