הם התעטשו
מחבר/ת:
תרזה בטמן עברת: לאה נאור
הוצאה:
נמשים הוצאה לאור,
2002
הם התעטשו FARM FLU
מה קורה בחוה אחוזה שפעת? כל החיות חולות או מיתחלות, ומשתדלות שלא להבריא כל כך מהר. אמא מיהרה למקום אחר, ורק ילד קטן וטוב לב נשאר לטפל בחיות החולות ולפנק אותן כמו שאימו פינקה אותו כשהיה חולה.
מחברת הספר, סופרת הילדים האמריקאית תרזה בטמן רבת ההומור והקסם, פרסמה את הספר הזה בשנת 2001, ועוד באותה שנה הביאה לי אותו בחורה נחמדה, שרון שיין שמה, שרכשה את זכויות התרגום ויסדה בזמנו הוצאת ספרים קטנה רק לספרים שהיא אוהבת. ההוצאה שלה לא החזיקה מעמד, אבל הספר עדיין אהוב עלי כמו ביום שקיבלתי אותו.
לאמא ולי
יש חיות בחצר.
היא מטפלת|
אני עוזר.
השכם בבוקר זה קרה.
אמי יצאה, קצת מיהרה,
שמעתי בחצר פרה
גועה בקול: מו מו
ע ט ש ו
המסכנה
הצטננה.
איך מרפאים את הפרה?
אף פעם לה זה לא קרה.
אך ידעתי איך אמא הייתה מטפלת
בי, אם היו לי קצת חום ונזלת.
השכבתי את הפרה במיטה
עם סדין ושמיכה, וגם ממחטה.
הבאתי לה כרים נוחים
וגם בישלתי תה צמחים,
למחרת, עוד הפרה
שכבה לה שם ונחרה,
שמעתי קוק וקוקושו
תרנגולות התעטשו
עטשו עטשו עטשו.
ידעתי איך אמא הייתה מטפלת
בי, אם היו לי קצת חום ונזלת.
בסלון השכבתי את כל החולות
על כל הספות תרנגולות
אוכלות, זוללות ומשתעלות,
יש לי עבודה, עוד צריך לנקות
ואז, מן החצר נשמעו נאקות.
החזירים התעטשו
ע -- ט -- ש -- ו
ידעתי איך אמא הייתה מטפלת
בי, אם היו לי קצת חום ונזלת.
רחצתי כל חזיר במים,
שפשפתי בטן ואוזניים,
כמעט גמרתי.
קוֹד קוֹד קוֹדוּ
פרצו תרנגולי ההודו.
והתעטשו:
עטשו עטשו.
ידעתי איך אמא הייתה מטפלת
בי, אם היו לי קצת חום ונזלת.
הם ישבו וראו טלוויזיה בנחת,
שיחקו ואכלו פיצוחים בצלחת,
גם שח ודמקה הם בקשו.
פתאום חמור נער
ע -- ט -- ש -- ו
ידעתי איך אמא הייתה מטפלת
בי, אם היו לי קצת חום ונזלת.
החמור התנדנד בערסל ונער
הוא ביקש הוספה מכל דבר
ואז התחילו מתעטשים
כל הכבשים והתיישים.
עטשי עטשי עטשים
ידעתי איך אמא הייתה מטפלת
בי, אם היו לי קצת חום ונזלת.
מהר מאד פיניתי עוד חדר.
טאטאתי, הברשתי, עשיתי בו סדר.
השכבתי בחדר את כל העדר,
שכל אורח צמרירי
ינוח פה עד שיבריא.
אני לא נרדמתי בלילה ההוא.
כולם קרקרו וגעו ופעו,
הבית התמלא קולות
קו-קו מו-מו מה-מה מה לא?
למחרת האיר היום.
הקשבתי, שקט כמו חלום.
לא קשקשו, לא התעטשו
אין שום עט-שו.
ידעתי מה אמא הייתה אומרת
כשהמחלה הייתה כבר עוברת:
עוד לא יוצאים? עוד נשארים?
אז בלי סרטים מצויירים,
בלי משחקים, בלי ממתקים,
אין פיצוחים, אין פינוקים.
מעכשיו יש רק
מרק.
כמו נס המחלה עברה,
כולם יצאו בדהרה
לדיר, לרפת, לאורווה
בריאים ובשעה טובה.
שמחתי, זה נגמר ודי.
יצאתי, אך לאט מדי.
הרגליים התעקשו,
ברכי כשלו, שיני נקשו
והתעטשו
ע -- ט -- ש -- ו !
כל החיות בלי בעיות
טיפלו גם בי, גם בנזלת
ב ד י ו ק כמו שאמא הייתה מטפלת.
קישור לביקורת ב"סימניה"