הבלבולים
מחבר/ת:
וולט דיסני, דון פלום. עברית: לאה נאור
הוצאה:
יבנה,
1988
הבלבולים
אחת מסדרות הטלוויזייה החביבות, מבית מדרשו של וולט דיסני, על יצורים מבולבלים בעלי זהות כפולה. למשל פרפדובה היא גברת חביבה שחצייה פרפר וחציה השני דובה, הפילגורו הוא פיל עם כיס בבטן כמו קנגורו, הצפרדון הוא שילוב של צפרדע וחרדון, ועוד חיות כפולות ומעולות שחיות באי הקסום:ארץ בול, והם מטפלים במסירות גדולה בפרח פלאים הממלא כל משאלה.
רק סכנה אחת אורבת להם: הזאורים, שהם בעצם דינוזאורים אכזריים. ורוצים לגזול את פרח הפלאים.
.
הוצאת יבנה כבר אינה קיימת והספר קשה מאד להשגה. הסיפור הנחמד מובא פה במלואו
ארץ בול היא אי שטוף שמש
וגרים בה בלבולים.
משתובבים, משחקים,
מתבלבלים ומבלים.
לבלבולים יש גן גדול.
כל הפרחים עכשיו פורחים.
הבלבולית פַּרְפָּדוּבָּה
משקה עכשיו את הפרחים.
תתפלאו כשתראו
כמה הגן הזה נפלא.
יש בו פרח של קסמים
שממלא כל משאלה.
החיים בארץ בול
יכלו להיות נהדרים.
אבל מלבד הבלבולים
גרים באי גם אחרים.
באי שורצים הזאורים,
לבם קשה, טבעם כה רע,
ועליהם מולך המלך
נינוזאור הנורא.
יש לו עוזר ושמו צפרדון.
תמיד חורש הוא מזימות.
אומרים שהמזימות שלו
הן נוראות ואיומות:
לצפרדון ישנה תכנית:
"כדאי לך, מלכי הטוב
לכבוש את גן הבלבולים,
את פרח הקסמים - לגנוב."
"תכנית טובה," אמר המלך.
חייליו שמחו כל כך
"ידעתיי זאת," אמר צפרדון,
"מיד ידעתי שתשמח."
"הבלבולים משחקים
בכדור-מסטיק-עוג-סוכר.
אנחנו נתגנב לגן
כאילו הוא שלנו כבר.
נמצא את פרח הפלאים,
נגנוב את פרח הפלאים,
ואז נקיף, ואז נצליף
נתקיף כשהם עוד מופתעים."
כל הזאורים שמחו
כשצפרדון הרע נאם.
חשבו שאיש כלל לא שמע.
חשבו שלא ראו אותם.
אבל כל שיח קט הקשיב,
כל פרח ועלה הבינו
מה אומר צפרדון הרע,
למה בעצם מתכוון הוא:
"עוד הלילה עוד הלילה
למלחמה אנו יוצאים.
נכבוש את גן הבלבולים,
נגנוב את פרח הפלאים.
הבלבולים יתבלבלו,
יבכו ויבקשו - לשוא
פרח הפלאים הלוא
בידנו הוא עכשיו!?
הבלבולים חזרו להם
הביתה בשמחה רבה.
אלך לבדוק את הפרחים
החליטה אז פָּרְפָּדוּבָּה.
תתארו לעצמכם
כמה תמהה ונבהלה,
כשנכנסה לגן הייתה שם
מהומה אחת גדולה.
הליליות המנומרות
נהמו והתרגשו.
כל הפעמוניות
צלצלו וקשקשו.
"ספר לי, פרח קסם,
נסה לומר מלה,
מה הצמחים כה מודאגים?
על מה ההמולה?
נסה לפתוח פיך,
ספר לי את הסוד
אנו זקוקים לעזרתך,
זקוקים לך מאד."
ואז קרה הפלא
ופרח הקסמים
סיפר לה על הזאורים
ומה הם זוממים.
בן רגע כל הבלבולים
עמדו על המשמר
אך איך יצילו את הגן
מן הגורל המר?
אוי, מה יקרה לפרח
ואיך הם יתגברו?
"הי, יש לי פתרון בכיס,"
אמר אז פילגורו.
הבלבולים חיכו בחוץ
שקטים ונרגשים.
המלך בא עם חייליו
בשמונה ושלושים.
אוי, הלואי שזה יפעל
צבימי אז לחש,
הזאורים חזקים כל כך,
הפתרון חלש.
הבלבולים זרקו אז רשת.
כונו ישר למטרה.
לאט לאט ירדה הרשת
הזאורים נבהלו נורא!
אדון צפרדון צרח בקול
תראו, זה עסק ביש,
הלוא זאת רשת של קורי
מפלצת-עכביש!
המלך נינוזאור פקד:
"ברחו! לא אכפת לי איך!
נברח מיד, אבל מיד!
זה עכביש נושך!
קרעו את הרשת וברחו.
צרחו: "כמעט ניצחנו!
העכביש היה רעב
אך בקלות ברחנו!"
הבלבולים רק מחייכים:
היה בעצם קל.
הרעיון היה מצחיק
מזל שהוא פעל.
בגן הבלבולים פריחה
והשמחה רבה.
כל הצמחים מאושרים
וגם פרפדובה.
ופרח הפלאים הטוב
פורח ומלבלב,
הוא ממלא כל משאלה
ומשמח לב.