המלחמה האיומה על החמאה
מחבר/ת:
דוקטור סוס עברית: לאה נאור
הוצאה:
כתר,
1986
המלחמה האיומה על החמאה The Butter Battle Book
ר
זהו הספר שנחשב ע"י כמה ממבקרי הספרות לחשוב בספריו של דוקטור סוס. הוא נרתם להילחם במרוץ החימוש בעולם, ועשה זאת בדרכו: באמצעות ההומור, החריזה הקולחת והמדוייקת, הציורים המטורפים, ודקות ההבחנה שלו. "המלחמה האיומה על החמאה" היא מלחמה חכמה נגד המלחמה.
זה היה הספר האהוב ביותר על התלמידים שנפגשתי איתם במסגרת "פגישות עם סופרים" בבתי הספר בהם ביקרתי, ורוב השיחות על דוקטור סוס הגיעו, בסופו של דבר, לספר הזה.
פתיחת הספר:
הקיץ נגמר.
נשארה עוד שעה.
הלכתי עם סבא לחומה הגבוהה.
הוא עמד ושתק,
עוד רגע עבר,
אז בעצב הניע ראשו ואמר:
פה גרים, כידוע, אנחנו, היוּקִים.
ומעבר לקיר גרים הם, הפּוּקִים.
וסבא אמר:
"אתה לא תאמין!
הפוקים עושים שם דברים איומים
בכל עיר וכל בית, תאר לך מה,
מתחת ללחם מורחים הם חמאה.
אך אצלנו, היוקים, בכל ארוחה
למעלה תמיד הפרוסה מרוחה.
כך צריך: רק למרוח למעלה, שמעת?
אל תבטח בשום פּוּק שמורח למטה!
בכל פוק תפקפק...."
ועוד קטע
"זה נראה לי כמו פלא
הם המציאו תותח שנקרא "טרח על כלב"
טעון באבקת פודלדו נוראה
עם ביצי נמלים וזנב לטאה,
ואילפו בזהירות כלב טוב ושמו דודל
שישרת את ארצו כתותח-טרח-על פודל...
אני וגם דודל, תותח-טרח-על-פודל
צעדנו ברמה לכיוון החומה.
כל היוקים הריעו תרועת מלחמה:
"נילחם ונמות כי למעלה החמאה!"
אבל לא נלחמנו. גם למות לא הצלחנו.
פודל-טרח ואני כמעט שברחנו.
פוקש כבר היה שם. הוא אמר, הנבזה,
"הנערים שאצלנו המציאו את זה:
פיל-תותח-שמונה-חדק יורה פִּילפִּיצים
זה המון חרצני דובדבן מתנפצים.
הם יעיפו אותך עם הכלב ביחד."
דודל ואני כמעט מתנו מפחד"
סיום הספר:
שני ישישים, אחד מפקד צבא היוקים, ולמולו מפקד צבא הפוקים, עומדים זה מול זה ובידו של כל אחד מהם גרגר שיכול להחריב את העולם. פצצת אטום, או בלשון הספר "אוי בומרו הגדול,
ובעוד רגע יהרסו את העולם:
"סבא," צעקתי, "הזהר עם זה!
אוי, מי יזרוק קודם?
ואז מה יהיה?
נחכה ונראה," הוא אמר,
"עוד נראה."
לאחר שסיימתי את תרגום הספר – זמן רב לא יכולתי למסור אותו לדפוס. הסוף הפתוח והקשה הטריד אותי: קשה היה לי לקרוא את הספר לילדי הקטנים, אבל אני רק המתרגמת. זה הסוף המתאים ביותר לספר, סוף פתוח, מעורר למחשבה. תרגמתי ספר מצויין עם סוף מצויין אי אפשר ואסור לי לשנות אותו.
לאחר התייעצות עם ילדי, ובשיתופם המלא, הוספנו ביחד, בסוד, רק לעצמנו, סוף נוסף. אופטימי יותר. את "הסוף הטוב" כתבתי בעיפרון על הכריכה הפנימית של הספר המודפס, והשארתי אותו לשימוש פנימי בלבד.
הסוף האופטימי לשימוש פנימי בלבד:
"סבא!" צעקתי. "לא! לא צריך!
יש פיתרון. קוראים לו כריך.
בכריך," כך צרחתי "אולי לא שמעת,
מורחים מלמעלה וגם מלמטה.
נחליט שאצלנו מורחים רק כריכים
ליוקים, לפוקים, וגם לאורחים".
שניהם נעצרו להרהר במצב
וכך הם עומדים וחושבים. עד עכשיו."
ביקורת ותגובות:
ביקורת ספרותית על המלחמה האיומה על החמאה מאת דוקטור סוס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 ביוני, 2011
ע"י אבי
אצלנו בבית היה הספר הזה במשך זמן רב ספר קאלט. כולנו נהנינו. יש בספר הזה אמירה משמעותית בנוגע למלחמות, אלא שזו נאמרת בחרוזים ובאמצעות הומור שנון. סאטירה במיטבה שילדים מתחברים אליה בקלות. אומנם הסוף יכול היה להיות מוצלח יותר, אבל אין בו כדי לחבל בהנאה הרבה מהסיפור.
ספר חובה בכל ספריית ילדים, ובהמשך להעביר לספריית המבוגרים.
ביקורת ספרותית על המלחמה האיומה על החמאה מאת דוקטור סוס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 31 ביולי, 2010
ע"י אוריה
עוד ספר מדהים בעיניי של הגאון ד"ר סוס. הספר מציג בלעג את כל תהליך ההתחמשות (הגרעיני) הבלתי פוסק בין עמים ועל כך שבמקום להשקיע את כל מרצם באיך לעשות שלום (חס וחלילה) אנו כולנו מתמקדים באיך להתחמש יותר ויותר ולהעמיק את האיבה.
לידיעתכם, במסגרת שעה של הורה מעשיר בבית הספר של בני לקחתי את הספר הזה כנושא השעור שמטרתו הייתה "לא למלחמה וכן לשלום". שוחחנו במשך 45 דקות על הספר ומה הם מבינים ומה ניתן לעשות ההיפך והיה פשוט מדהים.
ממליץ בחום גבוההה מאד!!!