שמועה מגיעה מאזור פָרָרוֹן
פשפש פיצ-פיצון שקוראים לו פַן-פְרוֹן
מ פ ה ק
ורואים לו עמוק בגרון.
זה אולי לא נראה חשוב ביותר,
אך זה כן. ולכן אני מספר.
כמו שיעול כמו צינון, פיהוקים מדביקים
פיהוקון קטנטון מוליד עוד פיהוקים.
עוד שמועה. עוד שבעה חבריו של פַן-פְרוֹן
מ-פ-ה-ק-י-ם ורואים גם להם בגרון.
בדיוק עכשיו, על שמונה פנים
פיהוקים ענקים פורחים כמו שושנים.
הפיהוק של אותו פשפשוק מתפשט,
שמועות מגיעות: הוא עובר כעת
על שדות רחוקים, באוויר המנומנם
אל כל איפה, לאן, וכל פה וכל שם.
יותר ויותר אנשים לוחשים:
אני די עייף, הימים די קשים
חכמים מקדימים לחשוב על שינה.
הציפור בִּיפֶר-בָּאוּם בונָה את קינה.
הן עושות זאת כל לילה. איך הן מצליחות?
קן כל כך מסובך. איך הן לא מסתבכות?
זה עניין שלהן. לא שלי, לא שלךָ.
הם הולכות כבר לישון. אז ליל מנוחה.
מחשבות על שינה מתפשטות בינתיים
מגיעה השעה לצחצוח שיניים.
במפל הַיימֶר-הֶר הנהר ממהר,
על צוקים ומצוקים מסתער ודוהר
שם שוטפות שינייהן אחיות הַיימֶר-הר.
מַפָּלים מעולים לשטיפת המשחה -
אם תהיו שם. אתה והשיניים שלך.
שמועה מגיעה מטירת טִירוּרָם:
האורות שם כבו והגשר הורם.
מֵרִים הגשרים הזקן כבר אמר:
"את הגשר הרמתי וכך הוא נשאר
עד שיביאו חלב. עד מחר.
הולך לי לישון. ומוטב שעכשיו
שום שליח דחוף לא יביא לי מכתב.
עולה ולעולה מספר הנחים.
המיטה היא מקום שאליו הולכים.
צועדי הקביים מעיר קוֹפְצִיצִיר
ישנים. קביהם נשענים על הקיר.
צועדי הקביים סיימו את היום.
עייפים, יגעים, הם שקועים בחלום.
וזאת חדשה מרעישה ביותר.
זה חשוב. אז אני ממהר לספר.
הרחק בצפון, בעיר קָרְקָשׁוֹן
להקת קרני-קרן הלכה כבר לישון.
כל קרן בשקט על וו היא תלויה לה,
תא פרטי, אמיתי, היא קיבלה לה ללילה
כל היום הם תקעו והריעו באושר,
מנגני קרני-קרן עייפו רק בחושך.
אך מחר הם יקומו. יהיה להם כח,
ןשוב הם יריעו. יפליאו לתקוע.
בכל מקום נרדמים ושוקעים בתנומה.
הַפְְרִִינְיָק המסולסל נפל בערמה.
אם אוסיף לרשימת הישנים את פְרִינְיָק
יש לי כבר את מספר הישנים המדוייק.
ארבעת אלפים ארבע מאות וארבעה נרדמים
כבר שקועים בשינה. הם נמים וחולמים.
זה מספר די יפה. גם אתם מסכימים.
לִסְפּוֹר ישנים? איך עושים זאת בכלל?
זאת לא בעיה. זה פשוט וזה קל
אנחנו יודעים את הכמות הנכונה
בעזרת מכונה אוֹדְיוֹ-טָלִי-מוֹנָה.
על ראש הר שבין רומא לרנו עומדת
מכונת מוגנה בזכוכית מיוחדת.
בכל בית רואה המכונה כל פינה,
כל נרדם מעורר בה תנועה עדינה
שמשחררת כדור לקערה קטנה.
איש שלנו סופר כל כדור שעובר
והוא שאומר מי ישן ומי ער.
לְדַבֵּר בשינה? זה תרגיל לא רגיל.
חדשה מרעישה: התרגיל כבר התחיל.
אלופי הדיבור, האחים מוּר וְבּוּר
נרדמו. הם שקועים כבר עמוק בדיבור.
כל אח-שח, חמישים וחמש שנה
עם אחיו מפטפט ומקשקש בשינה.
מדברים על כללים, מדברים על טפרים,
מדברים על כבלים, מדברים על חורים.
סנטה קלאוס הזקן, גם עליו מדברים.
אז אני ממהר לספר, שתתחיל.
ללסתות ולפה זה תרגיל לא רגיל.
מי הולך בשינה. יש דיווח חשוב.
חדשה מרעישה על הספורט האהוב.
יש קבוצה של הולכים בשנתם מִפְנִינְגָל.
הם לא הולכים סתם. הם הולכים עם גלגל.
בכל לילה עוברים מרחקים די גדולים.
הם צריכים הרבה כוח. לכן הם אוכלים.
לעתים די קרובות, בשעות עגולות,
מקבלים הם מרק. מתחילים בזלילות.
שמם: גלגלי-הזלילות-הגדולות-בלילות.
עוד הולכים בשנתם סַקְרָנִי-נִירְנוּרים.
הם הולכים על הרים עם נרות בוערים.
כל הלילה הולכים רדומים וחולמים.
לא יפריעו להם הנטפים החמים.
בשביל מה הנרות שעל ראשיהם?
אם יתעוררו - הם יראו איפה הם.
שמועות מגיעות מעמק זמָבוֹ:
רב-זנב-בום כבר נשך את זנבו.
הוא עושה זאת כל ערב לפני שנרדם.
זה נשמע די טפשי, זה בעצם חכם.
בלי שעון מעורר הוא ישקע בשינה.
איך ידע אם יקום בשעה הנכונה?
הזנב לא יכאב, הוא יישן די בנוח
עד שהכאב יתקרב לו למוח.
בעוד שמונה שעות בדיוק, רָב-זְנַב-בּוּם
ירגיש בנשיכה, יצעק "אַי!" ויקום.
האדון והגברת קַרְמַיְיכְּל-נוֹן
ליד פורט-נוקס הלכו כבר לישון.
להם יש שעון - שיגעון של שעון.
אני לא מבין. בעיני זה מוזר
איך פועל מין דבר עם מחוג מיותר.
אבל השעון עושה טריק מבריק:
במקום טִיק טוּק מתקתק טוּק טוק טִיק.
אז עם טוּק ועם טִיק, טִיקְטוּקְטִיק מצויין
ישנים יותר מהר וחוסכים להם זמן.
לילה טוב לשינה. ואומרים המבינים -
לילה טוב שכזה לא היה כבר שנים.
גם האורחים במלון צְנִימוּשׁוֹן
נרדמו. למרות שקשה שם לישון.
המיטות כמו סלעים, השמיכות שם קצרות,
אצבעות הרגליים גלויות וקרות.
אם גם שם ישנים, בהחלט זה סימן
שהלילה הוא טוב. יש אוויר מצויין.
לילה טוב לנוחרים. יש שמועה מדליקה לי
על שיאים מפתיעים בנחירה מוזיקלית.
נוחרים צעירים, הטובים באזור,
הם מֶק-נוֹק וקבוצת נוחרי חוֹר-לנחוֹר.
נוחרים הם קצת ג'ז, שירי עם מעולים,
הם צלולים, הם גדולים, משגעים הם פילים.
הנחרן השיאן, הסולן של מֶק-נוֹק
הוא נוחר שראשו בתוך דלי די עמוק.
רחוקים מהעיר. נוחרים במערה
שלא להעיר את העיר בנחירה.
יודעים מי ישן בַּלָגוּנָה של פוּנָה
בַּבּוּנִים. שני פוּנָה-לָגוּנָה-בַּבּוּנָה.
הוספנו אותם לרשימת הנמים,
ויש לנו כבר מספרים מדהימים.
שמונה מיליון שמונֶה מאות וּשׁמוֹנָה
כבר שקועים בשינה. זאת כמות הגונה.
טָה ישן במיטה. המיטה של טָה
היא הרכה ביותר שהייתה.
מקווצות שערות טה עשה אותה.
ןעתה במיטה כה רכה ישן טה
תשוש. כמעט מת מלגדל לו מיטה.
שמועה מגיעה מאזור דוֹפויָה
יָה-יָה ישנים באויר בדאייה.
איך יָה-יָה יכולים לישון בדאייה?
שקלתי אחד. רק אתמול זה היה,
מינוס חצי קילוגרם שוקל יה.
(מישהו, בבקשה למשוך בשמונה בבוקר. תודה)
צְויץ נרדם וחלם על מיץ בשביל צְויצִים.
בְּרִיץ נרדם וחלם על מיץ בשביל בְּרִיצִים.
וזה טוב אם הַצְּוִיץ חולם על מיץ צְוִיצִים
ולא רע אם הַבְּרִיץ חולם על מיץ בְּרִיצִים.
אך זה לא כל כך טוב אם הַצְוִיץ וְהַבְּריץ
פתאום בחלום מחליפים את המיץ.
מיץ של צְוִיץ הוא המיץ הממריץ את הַצְּוִיץ
מיץ של בְּרִיץ הוא המיץ הַבָּרִיץ בשֶׁביל בְּרִיץ
אם הַצְּוִיץ ימלא את הפה במיץ בְּרִיץ
ואם בְּרִיץ ימלא את הפה במיץ צְוִיץ
כל אחד יפול, יתעורר וירביץ.
אזהרה חמורה לִצְוִיץ וּבְּרִיץ
לעולם בחלום אל תשתו מיץ!
מדברים על חלום,
רק הרגע שמעתי
על חולמי האמבטיות מנחל אַמְבָּטִי.
בכל לילה צפים באמבטיות גדולות
חוץ מלילה אחד בשלושים לילות
כי צריך לתקן. האמבטיות נוזלות.
אך עכשיו הם צפים וחולמים בשמחה
אז אני ממהר לספר גם לך.
בצומת דרכים, בעמק לָה-לַיִּים
חמישה רוכלים נופלים מהרגליים
כל היום, גם בחום, התחרו במרוץ
מציעים הם זרעים של צוּצוּחָה-צוּחוּץ
איש לא קונה. לאיש לא נחוץ.
מחר יצטרכו שוב לקום ולרוץ
ולצאת לדרכים עם צוּצוּחָה-צוּחוּץ.
אך הלילה כאב הרגליים נשכח.
לילה טוב שכזה נולד רק בשביל כך.
ישנים בִּסדקים, בְִּפינות, על קוצים,
על הגב, על הבטן, על מה שרוצים.
ישנים בשלוה ונוחות בְּחוֹרים
עם מוטות עם ריפוד שריפדו סַפָּרִים,
מספר הישנים הוא יותר ממליונים
מספר הישנים כבר יותר מביליונים.
על מדרגות, בתוך חלונות,
בְּתָא דואר, על חוט, על רצפה, בספינות,
תולעים על חכות ישנות בינתיים
כי כל הדגים נרדמו במים.
לוויתנים סגרו את השפריץ.
כבו כל האורות ביו כאן לְשָׁם-שְׁמִיץ
ועכשיו נסכם: כבר עברנו בליונים.
רשימת מי-ישן מגיעה לזיליונים
תשעים ותשעה זיליון
תשעה טריליון ואחד
ישנים במנוחה.
אז....
מה איתךָ?
תכבה את האור,
תעצום עיניים,
המספר הוא תשעים ותשעה זיליון
תשעה טריליון
וּשׁנַיִים.
ספר מצוין!! חרוזים מצויינים וקליטים, הומור קולח, יצירת עולם דמיני שלם, שפה עשירה, ציורים מצחיקים.
ספר ארוך, וטיפה קשה להקראה - בגלל האורך וכמות הטקסט - אך ממש שווה, ושווה הקראה של יותר מפעם אחת, נראה לי אף יותר מפעמיים. יש המון פרטים חדשים שאפשר להמשיך ולמצוא בו.
סיפור על דמויות דמיוניות שנרדמות בכל רחבי העולם הדמיוני ( שמות ייצורים מצחיקים וחדשים, שמות מקומות מצחיקים וחדשים). תיאורים של מקומות דמיוניים בפרטים מצחיקים, ולקראת הסוף התפרעות של ממש בסיפורים הדמויות שתקפידם בטבע לדבר בזמן שינה, אוכלוסיות שמהלכות תוך כדי שינה ( עם נר על הראש, שאם פתאום יתעוררו ידעו איפה הם), ועוד ועוד...
כיף רציף גם להורה וגם לילד שקוראים לו. ( אצלי ילדות בנות 5 ו-6.5). לילדים בכיתה א, שקוראים טוב יחסית, יכול גם להתאים להקראה עצמית - אם כי יותר מומלץ להקראת ההורה בגלל אורכו.