ספורי נדי (הזנב שך קליקי עכברנוע)
מחבר/ת:
אניד בלייטון עברית: לאה נאור
הוצאה:
יבנה,
1985
ילד העץ נדי (או באנגלית נוֹדִי) שיצרה הסופרת האנגלייה אניד בלייטון, מוכר היטב לילדי ישראל. מסדרת סרטונים ומשפע תרגומים לעברית. נדי הוא ילד קטן, תמים וטוב לב, שראש העץ שלו מתנדנד ומכאן שמו. נדי. גם אני, כמו ילדי כשהיו עדיין קטנים, אהבתי את נדי ואת חבריו הצעצועים ותרגמתי עבור הוצאת יבנה כמה מן הסיפורים.
תחילת הסיפור "הזנב של קליקי עכברנוע"
עכברנוע קטן ושמו קליקי עבר לגור ברחוב של נדי. נדי אהב לראות אותו רץ לו לכל מקום כל היום, מבקר פה, מתארח שם, מפטפט עם כולם בקולו הקטן והמצייץ.
יום אחד ניגש קליקי אל נדי מבוהל ונרגש: "נדי, עזור לי בבקשה," הוא ביקש.
"מה קרה?" שאל נדי
"רזה הברווזה מתנהגת אלי בחוסר נימוס," הסביר קליקי. "בכל פעם שהיא רואה אותי היא מנסה לקצוץ לי את הזנב."
"רזה הברווזה? איך היא מעיזה?" התפלא נדי. "רזה היא ברווזה טובה ועליזה, אם אני אראה אותה עושה דבר כזה אני אכעס באמת."
אבל כבר למחרת, כאשר נסע נדי במכונית שלו הוא ראה את קליקי עכברנוע בורח וצורח לו לאורך הרחוב, ואחריו רזה הברווזה, מדדה וממהרת ותופסת ומנקרת.
נדי עצר מיד את המכונית ויצא: "רזה הברווזה, איך את מעיזה? למה את רודפת אחרי קליקי החמוד ומנקרת לו בזנב?"
רזה הברווזה עמדה והביטה בנדי בעיניה התמימות:
"אני לא רודפת אחרי קליקי. אני רודפת אחרי תולעת," היא הסבירה "תולעת ארוכה, מתוקה, מתנועעת, תולעת משגעת!"
"זאת לא תולעת. זה הזנב של קליקי עכברנוע, והוא עשוי מגומי," אמר נדי.
"מה, באמת? לא ידעתי," אמרה רזה הברווזה..
עוד סיפורים בספר :
התעלול של החתול – על חתולטום הערמומי, שאוהב לעולל תעלולים וללעוג לנדי התמים.
המסיבה של מַלַחעֵץ – על המלח שעקר את כל פנסי הרחוב כדי שיהיה לו הרבה אור במסיבה שלו.
שגיאה קטנה – על נדי ששלח בדואר פרוסת לחם עם דבש שקיבל מחברו גמדאוזן, ואכל את המכתב של אדון ג'מבו.
נדי וסוס העץ – על נדי שמשך בזנבו של סוסון עץ והציל אותו מטביעה בבוץ, והסוסון משך את המכונית של נדי שהתקלקלה כל הדרך לעיר צעצועיר, וכל מי שראה הסתכל והתפעל.