(מאמר שכתבתי    ל-  YNET על דוקטור סוס, שתרגמתי לעברית רבים מספריו 

"יש לך דמיון עם זנב ארוך," אמר אחד הקוראים הצעירים לסופר המפורסם דוקטור סוס. תאודור סוס גייזל צחק. הוא אהב את ההערה וחזר וסיפר אותה לידידיו.

לא בקלות הפך הקריקטוריסט ואיש הפרסומת תיאודור גייזל לדוקטור סוס, סופר הילדים המפורסם ביותר באמריקה, והמתורגם ביותר בעולם. יום בהיר אחד, בשנת 1937, הוא הלך עצוב ומיואש בשדרות מדיסון במנהטן, ניו יורק. הסיבה לייאושו לא הייתה פשוטה: כבר מלאו לו שלושים וארבע שנים, ומזה זמן רב הוא ניסה למסור את סיפורו הראשון להוצאת ספרים שתוציא אותו לאור. הוא החזיק בידו את כתב היד: AND TO THINK THAT I SAW IT ON MULBERRY STREET ("ולחשוב שראיתי את זה ברחוב תות" )- תורגם על ידי לעברית בשם "רחוב תות - סיפור לא פשוט"). זה עתה נדחה הספר על ידי הוצאת הספרים מספר 27 שאליה נמסר. נאמר לו שכך לא כותבים וכך לא מציירים לילדים: אין מסר בסיפור והציורים מכוערים. הוא לעולם לא יהיה סופר או צייר ועדיף לו שיפסיק לכתוב לילדים ויחזור לפרסומות ולקריקטורות שאותן הוא מיטיב לעשות. הוא קיבל את אותה ביקורת, במלים דומות, מכל עשרים ושבעה מנהלי הוצאות הספרים אליהם פנה. וזאת, לאחר שהשתדל לרסן את יצרו השובב, וסיפורו הראשון, כמו גם הציורים שעיטרו אותו, היו פשוטים ועדינים, וקרובים למציאות הרבה יותר מהציורים הפרועים והסיפורים המצחיקים והמטורפים שהיה עתיד לצייר ולכתוב ביצירותיו הבאות.

תיאודור גייזל היה מאוכזב. הוא חשב שאולי המומחים לספרות ילדים צודקים והוא טועה. אולי הציורים מכוערים והסיפור איום ונורא, ולעולם לא יהיה סופר וצייר לילדים. ואולי הדבר הנכון שעליו לעשות הוא להשליך את כתב היד לאש, לחזור לקריקטורות ולפרסומות המוצלחות שלו לחומרי ריסוס נגד יתושים, ולוותר על חלומו לפרסם את ספרו הראשון ולכתוב ספרים נוספים.

מה שקרה אחר כך גובל בנס שאירע לא רק לתיאודור גייזל אלא גם, אני מניחה, לספרות הילדים בכלל.

בלכתו בשדרות מדיסון הוא פגש במקרה את מרשל מקלינטוק, ידיד שהכיר עוד מהתקופה שהשניים למדו יחד בקולג' דרטמות. ידידו שאל אותו למה הוא עצוב, ותיאודור, במר נפשו, סיפר לו.

מסתבר שמקלינטוק התמנה זמן קצר לפני כן לעורך הראשי של מדור ספרי הילדים בהוצאת ונגארד המפורסמת, והיה עסוק בחיפוש כתב יד מקורי,  שנון ומצחיק, מתנגן וחודר ללב, מסוג חדש לגמרי, כזה שאיש עוד לא העז לכתוב כמותו לילדים. כתב יד  מיוחד במינו בו יפתח את רשימת ספרי הילדים בניהולו. הוא הציץ בכתב היד, ונדלק מיד.

תיאודור גייזל עדיין חשש לחתום על ספרו הראשון בשמו האמיתי, אותו העדיף לשמור ליצירה הגדולה באמת שאולי יכתוב בבוא היום. הוא בחר בשם העט בו נהג לחתום על הקריקטורות והפרסומות אותן חיבר. היה זה שמה של אימו לפני נישואיה, זוס, אך מאחר שזוס הוא שמו של אבי האלים במיתולוגיה היוונית, ואולי זה נשמע לו רציני מדי - צרף לו את התואר דוקטור לשם השעשוע.

(אני קראתי לו בעברית דוקטור סוס, כי כך ביטאו את שמו קוראיו הצעירים באמריקה. והבדיחה הייתה מוצאת חן בעיניו ללא ספק. )

זו הייתה תחילת הדרך שבהמשכה הפך דוקטור סוס לסופר הילדים המפורסם ביותר בארצות הברית וגם בעולם כולו. במשך חמישים ושלוש שנות יצירה הוא זכה כמעט בכל פרס ספרותי אפשרי. ספריו תורגמו, ועדיין מתורגמים לעשרות שפות והם נמכרים במאות מיליוני עותקים. רבים מספריו עובדו לסרטים, היו לספרי קלטות, ושימשו השראה ליוצרים רבים שבאו אחריו, ביניהם ג'ים הנסון, יוצר "החבובות" שראה בדוקטור סוס את אביו הרוחני.

ספרו הראשון של דוקטור סוס (רחוב תות, סיפור לא פשוט,) יצא בשנת 1937, כשהיה בן שלושים וארבע. ספרו האחרון OH, THE PLACES YOU’LL GO! (תורגם על-ידי בשם "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים") יצא בשנת 1990 (שנה לפני מותו, ב-1991). הוא כתב ואייר ארבעים ושמונה ספרים לילדים (לאחר מותו יצאו ספרים של ממשיכי דרכו).

בשנת 1957, עשרים שנה אחרי שפורסם ספרו הראשון, נרתם דוקטור סוס לניסיון דידקטי, האמור לפתור את שעמום לימוד הקריאה.בבתי הספר.  שיטת הלימוד הייתה מבוססת על שינון מלים מתוך רשימה שקבעו מומחים  מותאמת לגיל הילדים.
דוקטור סוס נשאל אם הוא יכול לכתוב סיפור בו ישתמש רק במלים מתוך רשימה של 225 מלים שילדי כתות א' צריכים לשנן. התגובה הראשונה שלו הייתה צחוק פרוע. אחר כך אמר, משועשע: אם בתוך הרשימה אמצא שתי מילים מתחרזות שיש להן משמעות - אנסה את התרגיל הזה. הוא מצא שתי מילים כאלה:CAT ו- HAT וכתב את הסיפור "THE CAT IN THE HAT" כשהוא משתמש רק במלים מתוך הרשימה, אבל לא מוותר על ההומור, השנינות, הקצב והחרוז, וגם החן והקסם המופלא המאפיינים את כל ספריו.

אני תרגמתי את שם הספר ל"חתול תעלול". זהו סיפור על חתול פיקח, ערמומי, רב המצאות, אבל נבוך ומסתבך בתעלוליו, הספר היה למפורסם ולנפוץ ביותר בכל ספריו. למרות מספר המילים המצומצם בהן נאלץ להשתמש – דוקטור סוס לא ויתר על ההומור, השעשוע, החרוז המצוין והקצב המתנגן והמדויק. הוא פתח סדרה שלמה של ספרים לקוראים מתחילים, סיפורים משעשעים וחכמים, המבוססים על מספר מילים מוגבל ושיפר ללא הכר את לימוד הקריאה, וגם את תאוות הקריאה של הילדים. ד"ר סוס הצליח גם לכתוב ספר המבוסס על חמישים מילים בלבד: GREEN EGGS AND HAM (תורגם לעברית על ידי בשם: "לא רעב ולא אוהב").

ההצלחה של הסדרה הזאת הייתה מעבר לכל הציפיות. הגאונות ביצירת ספרים כה משעשעים, רבי דמיון וקסם, שילדים מבינים בהם כל מילה, עשתה את הספרים האלה אידיאליים ללימוד הקריאה באנגלית, וגם בכל שפה אחרת אליה תורגמו.

דוקטור סוס ניסה לכתוב ספרים למבוגרים, אבל לספר היחיד שפרסם לא הייתה הצלחה גדולה. לעומת זאת ספרי הילדים שלו מקסימים גם מבוגרים, החוזרים וקוראים בהם שוב ושוב. כששאלו אותו פעם מדוע אינו כותב למבוגרים ענה בטון משועשע: מי הם בעצם המבוגרים? ילדים שכבר התקלקלו. אבל כשהתייחס לעניין ברצינות אמר: אינני כותב לילדים או למבוגרים. אני כותב לבני אדם.

לדוקטור סוס, סופר הילדים המפורסם, לא היו ילדים משלו. אשתו הראשונה, הלן, אותה הכיר באוניברסיטת אוקספורד, שם למד זמן קצר, נפטרה ב-1967. לאחר מותה הוא נשא לאשה את אודרי, אם לשני ילדים וגידל אותם כילדיו. הוא גר מרבית שנותיו בשכונת היוקרה לה הויה בסאן דייגו, קליפורניה, בבית המשקיף על האוקיינוס השקט. רבים מספריו מוקדשים לאשתו, לילדיה, לאביו, ולילדי סאן דייגו. כששאלו אותו אם הוא אוהב ילדים, ענה: אני אוהב אנשים, ילדים או מבוגרים, כל אחד בפני עצמו, אם הוא ראוי לאהבה.

הספר האהוב ביותר על דוקטור סוס היה THE LORAX שתורגם על ידי בשם זה (הלורקס). הספר מתריע , בדרכו העוקצנית והשנונה, על ההרס הנורא של הטבע בידי האדם.

הספר שנחשב על-ידי מומחים לטוב בספריו הוא: THE BUTTER BATTLE BOOK , היוצא נגד המלחמות ומרוצי החימוש. הספר תורגם על ידי בשם "המלחמה האיומה על החמאה" .

אבל המפורסם והאהוב בספריו  בעולם כולו הוא, כאמור, THE CAT IN THE HAT – ובעברית: "חתול תעלול".
 

בארץ, מתחרה בו בהצלחה לא מבוטלת, הספר האחרון שיצא ללאור לפני מותון:    OH, THE PLACES YOU'L GO  ובעברית "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים".

לאחר מותו יצאו ספרים נוספים שלו בהוצאת כתב ספרים ובתרגומי:  למשל ספר שגנז:  WHAT PET SHOULD I GET    (לבחור חיה זו בעיה)

וגם סיפורים  שנדפסו בעיתונים  שבועונים וירחונים ישנים., ואבדו או נשכחו.  ונאספו ע"י דוקטור צ'רלס כהן, (זרע הביפולו ועוד סיפורים אבודים של דוקטור סוס)