שנים אחדות שיתפתי פעולה עם הצייר חיים רון. יצרנו ביחד למעלה מעשרה ספרים לגיל הרך. אני כתבתי והוא צייר ומאוד אהבתי את העבודה איתו. יש לנו ספר הא"ב של לאה נאור ללימוד הקריאה, ספרים על צורות גיאומטריות, על קווים שובבים, ועל ארץ גול שהכל בה עגול, על צופיות וזיקיות, ועוד ועוד.
"משפחת צוּרָלָהּ" היה ספרנו המשותף הראשון, 
מאחר ולצערי הספר אזל ואין להשיגו הסיפור מובא כאן במלואו.
 

זאת משפחת צורה לה:
אבא משולש, אמא עגלגלת,
גוּלָה הילדה
וּמַלְבֵּנִי הילד.
 

וזאת אֵינְלָה,
זה שמה, כי אין לה צורה,
איזו צרה.
אינלה בצד, לבד, בוכה,
היא כל כך רוצה משפחה.

בני מלבני בנה לו רכבת.
אינלה חושבת:
אולי יש גם לה מקום לשבת?
לא. היא לא מתאימה. זה איום ונורא.
זאת רכבת צורות ואין לה צורה.

אולי ירשו לה
לשחק עם גוּלָה?
לא. אי אפשר. זה איום ונורא,
גולה לא רואה אותה כי אין לה צורה.

הנה אמא ביצה
אינלה רוצה
לעזור קצת לאמא,
אבל שוב לא התאימה,
אם הייתה דומה למשהו, אבל
היא בכלל לא . חבל.
יש לה צרה,
אין לה צורה.

הנה אבא משולש,
אולי היא תיגש?
היא מתנדבת
להתחפש למגבת
היא אפילו רוצה
להיות  החולצה,
אולי האטב?
איזה מצב!

משפחת צורהלה מטיילת
אינלה מסתכלת..

משפחת צורהלה
הולכת לה הלאה.
גם אינלה עוברת,
נגררת, חוזרת,
אך לא רואים אותה. היא מצטערת. 

אינלה יושבת בצד ובוכה לה,
איך תיכנס למשפחת צורה-לה
הביטו, תראו, זה איום ונורא!
גם לדמעות שלה אין צורה!

אבא משולש ואמא ביצה,
הורים כאלה בדיוק היא רוצה.

אח בני-מלבני. וגולה אחות
לשחק איתם בכדור לפחות

רוצה לפטפט קצת
עם אבא וגולה
רק שיתנו לה.

אפילו להיות נקודה שחורה
העיקר שתהיה לה איזו צורה.
לא רואים אותה. כמה נורא.

זאת שעת הארוחה,
אינלה בצד, לוחשת ברכה:
בתאבון ובריאות לכל המשפחה.
פתאום היא קפצה משמחה.
מה קרה?
יש לה רעיון לגמרי לא רע:
היא הפכה את עצמה לגלידה קרה.
גלידה קרה לא צריכה צורה.

משפחת צורה לה התלקקה לה,
איזו גלידה מתוקה מתוקה לה.
ואינלה (או יש לה) נמסה משמחה:
תראו, הנה היא,
בתוך כל המשפחה.

בנושא "צורות" ראה גם את הסיפורים "משפחת הצורות"   ו"קוים שובבים"  במדור "סיפורים על צורות על ציור" 

 ביקורות ותגובות: