למה למשל משל

אודות המחזה
המחזה בשלמותו
תגובות וביקורות
לכל המחזות

מחזה- קונצרט

מחזה ושירים: לאה נאור 

מלחינה, מספרת שרה ומנצחת: עדית שכטמן

 הצרצר והנמלה

(הנגנים, נכנסים לבמה. יושבים במקומם ומכוונים את הכלים.
המנצחת נכנסת אחרונה. המוסיקה מסתיימת. כולם מוכנים.
 המנצחת פונה לקהל ומתחילה:(
 
מספרת:  הצרצר והנמלה.
              לא. נתחיל מהתחלה:
              הנמלה והצרצר
              מי חשוב? מי מאושר?
              מי הרבה יותר מוכשר
              מי שעובד או מי ששר?
(מקשיבה לתשובות מהקהל)
              הנמלה?
              כל היום היא עמלה                                                                                                         
              היא יוצאת מן המחילה
              מוצאת 
              עלה, פרור, גרגר.                                                                                                                               
              וחוזרת חיש מהר.
              יומה כמו רונדו, שחוזר:                                                          
              הנמלה,
              במעגלה
              יש לה דרך 
              לא קלה.                                                                                
              אך היא שמחה בעמלה.                                                               
              זאת המנגינה שלה:                                                                     
(דוגמה מוסיקלית, הנמלה)
מספרת:  והצרצר – כל היום רוקד ושר
              עצלן, בטלן, הי, צרצר
              אולי תצא לעבודה?
הצרצר    לא. תודה.
              הימים שלי קצרים,
             יש לי עוד המון שירים.
             אני המלחין, הנגן, הזמר.
 
מספרת: הנה שירו של הצרצר:
(דוגמה מוסיקלית, הצרצר)
מספרת:   בוקר. השמש מאירה
             יוצאה נמלה קטנטנה, שחרחרה.
             עם כל הנמלים. בקצה השורה,
             היי, היא מצאה לה גרעין שעורה.
             הנמלה הקטנה התרגשה נורא,
             היא חזרה אל הקן. היא מאד מיהרה.
             ובשמחה גדולה ובלב נרגש
             יצאה לחפש לה מזון חדש.
             כל הקיץ הנמלה
             עסוקה ועמלה,
             לא פשוט וגם לא קל
             להסתובב במעגל,
            ושוב לחזור ולאגור
            מזון לכל ימי הקור,
            לקן, שלא ידע מחסור,
            שגם בחורף גם בסתיו
            לא יחסר ולא ירעב.
 
            סוף סוף מצאה לה גרעין שעורה.
            הוא כבד, כבד נורא...
            והצרצר?
            כשהבוקר רק האיר,
            הצרצר פצח בשיר
            מחכך את הכנפיים
            ומנגן, כמו על כינור
            וקופץ או מתעופף לו,
            וגם שר לו שיר מזמור .
            הי, צרצר, מה תזמר?
הצרצר:  שיר, יש גם פזמון חוזר:
 
            שיר הצרצר
 
        הו, איזה עולם נפלא
        טוב לשיר בו לה לה לה
        טוב לשיר וטוב מאד לרקוד
        עוד ועוד ועוד ועוד...
 
       השמש זורחת, היום צעיר,
       נעור הצרצר ומתחיל לשיר
       הוא שר אל השמש, הוא שר לאור,
       הוא שר לחיים הטובים מזמור,
     
       מזמור כזה פשוט, מזמור ללא מילה
       לה לה לה הה.....
 
       טוב, וגם נעים יותר
       אם צרצר עודו מצרצר,
       הוא לא עייף, וגם אינו עוצר
       יש לו עוד פזמון חוזר.
 
                  
       הו, איזה עולם נפלא
       טוב לשיר בו לה לה לה
       טוב לשיר וטוב מאד לרקוד
       עוד ועוד ועוד ועוד...

מספרת:   החורף הגיע רטוב לו וקר.
               גשם יורד, הצרצר כבר לא שר.
               הוא רטוב, הוא רעב, הוא סובל בגשמים. 
               לנמלה יש מזון, שם נעים וחמים.  
               אולי ילך אל הנמלה
               ויתארח קצת אצלה? 
הצרצר:    טוק טוק טוק.
מספרת:   הנמלה
                בקול מתוק שואלת לה:
הנמלה:    מי עומד שם בפתח הקן
               רעב ורטוב ורועד ומסכן?
הצרצר:    זה אני, הצרצר.
הנמלה:    הצרצר? אתה לא  שר?
הצרצר:    קשה לי לשיר, כשרטוב לי וקר
               מבקש מחסה, וכמה פירורים.
הנמלה:    מה עשית בקיץ?
הצרצר:    שרתי שירים.
הנמלה:    היית צריך לעבוד כמוני
               לא היית סובל מחסור ועוני.
               ולא היה חסר לך כלום.
               היית סובל רק...
הצרצר:    ממה?
הנמלה:   שעמום.
הצרצר:   מה?
הנמלה:   שעמום.
              האמת? משעמם לי נורא
              עונת הפעילות הזריזה נגמרה.
              אין לי עבודה. אני לא עושה כלום.
              איזה שעמום!"
הצרצר:  ארקוד לפנַיִיך אשיר לך שירים.
הנמלה:  ומה תבקש בשכרךָ?
הצרצר:  פירורים. ומחסה מן הקור עד הקיץ הבא.
הנמלה:  מסכימה בשמחה וברוך הבא.
             כל החורף נשיר ונרקוד.
             עד האביב. אז  הזמן לעבוד.
             תחבר לי שיר? גם צלילים גם מילים?
הצרצר: לי צלילים מדלגים, לך צלילים עגולים,
            יהיה חורף שמח בקן הנמלים!
 
            שיר הצרצר  (המשך)
           הו, איזה עולם נפלא
           טוב לשיר בו לה לה לה
           טוב לשיר וגם טוב מאד לרקוד
           עוד ועוד ועוד ועוד...
 
          בקיץ בחורף וגם בסתיו
          בבוקר, בערב וגם עכשיו.
          כדאי לחיות החיים יפים
          צלילים עולים וצלילים עפים
          צלילים יפים יפים, צלילים עפים עפים
          צלילי לילי לילי לי לי... לים
   
הנמלה:   "זאת הייתה מנגינה נחמדה וקלה,"
מספרת:   אמרה הנמלה.
הנמלה:     אבל למה הפסקת באמצע?"
הצרצר:     לא הפסקתי! רציתי לנגן לך קדנצה"
הנמלה:    קדנצה?
מספרת:   זה קטע סולו מעניין
                שמאפשר למנגן
                להראות מה הוא יכול לעשות.
                להעמיק, להשתולל, לאלתר, לנסות
                למשל מנגינה שכזאת...
 
                    שיר הצרצר (המשך)
               הצרצר לנמלה
              שר לה לה לה לה לה
              המיתר האחרון נותר
              אך הצרצר עוד שר ושר
              הצרצר עוד שר ושר ....
 
מספרת : בעוד הצרצר מצרצר לו שירים
               בואו נכיר חברים אחרים,
               למשל, עוד משל:
                
               הארנב והצב
             
              שערכו ביניהם תחרות ריצה.
              תחרות מוזרה, הרשו לי להעיר,
              בין הצב האיטי והארנב המהיר.
 
             לאט התקרב אלינו הצב,
             שריון כבד הוא נושא על הגב.
             אל תוך הקונצרט שלנו נכנס.
             מתוך "קרנבל החיות" של סן סנס.
 
                 (דוגמא מוסיקלית – הצב)
 
              בא הארנב זריז ומהיר,
              קליל קופצני קולני ויהיר.
              קפץ אלינו, זה לא מסובך
              מתון ה"קנקן" של אופנבך.
 
             (דוגמא מוסיקלית – הארנב)
 
             את שתי המנגינות הפגשנו עכשיו,
             המנגינה הקופצנית תלווה את הארנב
             הבס העיקש, מנגינה עקשנית,
             תלווה את הצב הכבד, הרציני.
 
            
הארנב:   תראו מי כאן,
               בקושי זז, כזה זחלן!
מספרת:  הצב נעלב. כל כך נעלב:
הצב:      "בוא נתערב", אמר לארנב.
הארנב:    להתערב? כן כמובן
               להתערב אני מוכן                                                                                        
               אבל על מה?
הצב:       על מהירות.
               אשיג אותך בתחרות.
מספרת:  הארנב צחק בקול:
הארנב:   הי צב, אתה טיפש גדול!
              אני רץ לקוטב וחוזר
              אתה בכלל לא מתעורר.
              אגיע עד לים בערך,                                                                                                                                        
              אתה עוד לא תצא לדרך!
              אפילו אם אצא אחריך
              אני אגיע לפניך!"
 
( פתיחה – דיאלוג הארנב והצב)
 
מספרת:  קבעו שעה, קבעו גם יום
               בתשומת לב נבחר מקום,
               נקבע מסלול, ובצדדים
               כבר התאספו הידידים
               מריעים מעודדים.
 
               המתחרים: ארנב וצב
               כבר התייצבו פה על הקו.
               מוכן הארנב
               מוכן הצב
               מוכנים? היכון!!! עכשיו!
 
(המשך היצירה: ad lib ראשון)
 
מספרת: התחרות החשובה
              התחילה בשעה טובה
              ראשון יצא הצב
              לאט, הבית על הגב,
              רגליו הקצרצרות
              מאד ממהרות.
 
              הארנב בינתיים
             צחק עד לב שמיים:
הארנב:   הי צב, אתה יכול
              ללכת או לזחול,
              אני אצא הרבה אחריך
              אבל אגיע לפניך.
 
מספרת:  הצב הלך, הלך
               לרגע הוא לא נח.
               ממשיך ומתעקש
              ומלווה בבס עיקש -
              באיטלקית זה אוסטינטו
             לאט לאט, ובלגטו.
 
 
           "אט לאט הלך
             צב עיקש לא נח"
 
             אחרי כמה דקות
             נמאס לארנב לחכות.
             מיד קפץ קפיצה
             ורץ כזאת ריצה...
 
             בקפיצה ארנב
             עבר על פני הצב,
             פתאום הוא חש רעב.
             וככה הוא חשב:
הארנב: הרי הנצחון בטוח.
             אני אשב לי כאן לנוח.
             מעבר לפינה
             ישנה גינה קטנה
             הריח כה נעים
             הגזר כה טעים.
             הניצחון בכיס,
             אקח לי איזה ביס.
             הצב לאט זוחל,
             אנוח לי בצל.
מספרת: קבלו בבקשה
              את נגן כלי ההקשה!
              תכירו, זה הגווירו
              הוא יהיה לנו לעזר
              נשמע: ארנב אוכל גזר
 (קטע נגינה הגווירו)
              ובינתיים הצב הלך
               אף לרגע הוא לא נח.
               ממשיך ומתעקש
               ומלווה בבס עיקש.
              באיטלקית זה אוסטינטו, 
              לאט לאט ובלגטו
              אט, לאט הלך הוא         
              צב עיקש לא נח הוא
               והארנב
               בצל ישב.
הארנב:   (אוכל גזר) הריח כה נעים
               הגזר כה טעים.
מספרת:  פתאום קפץ קפיצה:
הארנב:   איפה הצב נמצא?
מספרת   הוא נמצא, כמה נורא
               קרוב לקו המטרה.
הארנב:    הזחלן הזה אולי
               עוד יגיע לפני!
מספרת:  וכל הידידים
               את הצב מעודדים:
               "קדימה צב אל תתייאש"
               "אתה איטי אבל עיקש."
               "אתה מתמיד, אתה חרוץ"
               "מותר ללכת. לא לרוץ."
               "תמשיך, תמשיך בלי מנוחה."
              "קדימה!"
כולם:      זה היום שלך!
מספרת:  אט לאט הלך הוא
               צב עיקש, לא נח הוא.
                הארנב קפץ, נחפז, דהר
                והתקרב אל הגמר.
               הוא עוד יכול?   לא. לא יכול!
               המרחק מדי גדול!!!
               הצב ראשון! ראשון הצב!
               הצב ניצח את הארנב.
               הקרב נגמר. נגמר הקרב,
               כי לא תמיד המהירות
               ולא תמיד היהירות
               מנצחות בתחרות.
               כאן ניצחו העקשנות
               ההתמדה, הרצינות.
              החתירה
              למטרה.
              לאט לאט, בביטחון
              הביאו את הניצחון.
 
עכבר העיר ועכבר הכפר
 
מספרת: בעוד המנצחים חוגגים ושרים
            והמפסידים בוכים ומקטרים
            בואו נכיר חברים אחרים:
            למשל – עוד משל די מוכר
           "עכבר העיר ועכבר הכפר".
 
           יש הרבה עכברים בכל העולם
           ננגן פה נושא. משותף לכולם.
           שימו לב, כדאי להקשיב ולזכור:
           הנושא (עם שינויים) עוד יחזור.
 
מוסיקה – נושא
 
              כל עכברון או כל עכבר
             עכבר העיר, או עכבר הכפר,
              עכבר מוכר, עכבר נחמד,
              נוסיף גרסה (וריאציה) לכל אחד.
              כי כל אחד הוא מיוחד.
              (מה זה וריאציה? שינוי במנגינה
              אותו נושא בגרסה קצת שונה)
 
             יש מנגינה, יש לנו צלילים,
             אפשר גם להתאים מילים?
 
              "אנחנו ננסה:
               הנה שיר על הנושא!"
(מוסיקה – וריאציה ראשונה – שיר)
 
             בכל מקום יש עכברים
               בכל מקום יש עכברים
               בכפרים ובערים.
              עכברים שונים, מכל מיני מינים.
              יש אפורים ויש שחורים
              וכהים או בהירים
              ועכברים גדולים וגם קטנים.
                                                
              העכברים כל כך זריזים,
              מהירים ועליזים,
              אך זהירים מאד העכברים כולם
              הם רצים, משתובבים,
              ותמיד הם רעבים
              והם בכל מקום שבעולם.
 
              העולם גדול
              ומקום בו לא יחסר.
              יש מזון לכל      
              לחתול ולעכבר.
 
             אז אם תראו עכבר קטן,
             אפרפר, אולי לבן,
             תמסרו לו ד"ש, כלומר דרישת שלום.
             תנו לו להמשיך לרוץ
             לא בבית, רק בחוץ
             גם לעכברים נמצא מקום.
 
             העולם גדול
             ומקום בו לא יחסר,
             יש מזון לכל
             לחתול ולעכבר.
 
            בכל מקום יש עכברים
             בכפרים ובערים
             יש עכבר כהה, ויש גם אפרפר.
             יש רזים ויש שמנים
             ויש גדולים ויש קטנים
             ויש "עכבר העיר ועכבר הכפר"
 
מספרת: עכבר הכפר בטבע גר.
            כמה שקט לו שם בכפר.
            הציפורים מצפצפות
            מנגינות כל כך יפות.
 
דוגמא מוסיקלית של חליל צד מנגן את קולות הציפורים
 
           רוחות שקטות וקלילות
           בעלים מעלעלות.
 
         צליל של פעמוני רוח
 
           הנחלים זורמים לים
           וטוב, וגם נעים לו שם.
          את קול המים כאן ישמיעו כלי הקשת
         וגם מקל הגשם.
דוגמא מוסיקלית של כלי הקשת ומקל הגשם
 
          שימו לב לנושא. הגרסה פה שונה
          רגועה, כמו שיר-עָם. מנגינה מתונה.
 
מוסיקה: ווריאציה שנייה - עכבר הכפר
 
            ועכשיו תשמחו להכיר
            את עכבר העיר:
            עכבר העיר אוהב את העיר
            את הקצב המהיר,
            את הרעשים, את הקולות,
            את המסיבות שבלילות
            אוהב לרקוד, אוהב לשיר
            אוהב את החיים בעיר.
           ביום בהיר
           פתאום נזכר:
            יש לי חבר, עכבר הכפר.
            סימס לו:
עכבר העיר:  מה שלומך, עכבר?
                 יש מסיבה
                 הי חבר, אתה בא?"
עכבר הכפר השיב: "יש מסיבה?
                אני בא, תודה רבה."
מספרת:     הוא רץ מהר, לעיר נכנס
               נבהל מאד. כמעט נדרס.
               אף פעם לא שמע בכפר
               מכוניות וקול צופר.
עכבר הכפר: בכל פינה
              יש סכנה.
              יש סכנה בכל פינה!!!
מספרת:   פתאום סירנה. אמבולנס
              עכבר הכפר בקושי נס.
              סוף סוף הגיע למסיבה.
              אמר:
עכבר הכפר: אוי לא, תודה רבה.
             איזה רעש! זה אסון!
             קלרינט! טרומבון! בסון!
             אני, עדיף לי הכינור
              אני הולך, אני לא אחזור,
              עכבר העיר, אולי
              תבוא אתה אלי?"
מספרת:   עכבר העיר ענה:
ע. העיר:   אולי.
מספרת:   עכבר הכפר ברח לכפר
             כמה מהר שרק אפשר.
             כי רק בכפר הוא מאושר.
             ועכבר העיר נשאר בעיר
             לרקוד בקצב המהיר.
 
              מוסיקת - עכבר העיר
 
מספרת: עכבר הכפר זהיר, עכבר העיר מהיר.
             אחד אוהב את הכפר, אחד אוהב את העיר.
            כי כל אחד הוא מיוחד
            יש טעם שונה לכל אחד.
 
            גם אתם המבוגרים, גם אתם, הילדים,
            כולכם מאוד מאוד מיוחדים -
            וכל אחד בזהירות יבחר
            את הדרך שלו להיות מאושר.
           וגם כל אחת מכן בוחרת
          את הדרך שלה להיות מאושרת.
 
            ועכשיו זה הזמן לגרסה אחרונה
             שיר "סיום" או "פינלה"-  וריאציה שונה.
              שיר הסיום הוא חגיגה
              למשתתפי ההצגה
              ובו רוקדים ומבלים
             הגיבורים של המשלים.
 
                       שיר הסיום
                    השיר הזה הוא חגיגה
                    לגיבורי ההצגה
                    הנה חוגג איתנו הארנב.
                    הצב לא בא. עייף מאד
                    לא יכול בכלל לרקוד
                   אך ארנבים רוקדים בכל מצב.
 
                   כי במוזיקה
                   יש מקום מצוין לכל אחד
                   ובמוזיקה
                  כל אחד מאד מיוחד.
                  השיר הזה הוא חגיגה
                  לגיבורי ההצגה
                  לעכבר העיר ולעכבר הכפר.
                  ומשתתפים כל הכלים
                 והצלילים והמלים,
                 הנה רוקד איתנו הצרצר.
 
                 הצרצר לנמלה
                 שר: לה לה לה לה לה לה
                 טוב לשיר וטוב מאוד לרקוד
                 עוד ועוד ועוד ועוד ועוד...