שלום לאה
קוריוז קטן
לאתר שלך הגעתי במקרה אמש (בלילה שבין ששי לשבת) בשעה 1 אחר חצות.
לא יכולתי להפסיק לקרוא את תוכנו המסקרן, ורק ב-4 לפנות בוקר! עוד בטרם סיימתי לקרוא את הכל,  הכרחתי עצמי ללכת לישון.
אני מאחל לך עוד הרבה שנות עשייה ובריאות.

אני לא מאמינה! אתר שלם לדגולה מכולן, לאה נאור! איך לא מצאתי אותו עד עכשיו?! אני כל-כך מתרגשת, שעוד לא הספקתי לשוטט לי באתר. ממבט בלבד אני יכולה להסיק כי הגעתי לארץ ההפתעות המושלמת, תיבת אוצר בלתי נגמרת, ואין שמחה ממני כרגע! או במילים אחרות - "אפילו אם ארצה מאוד, כבר לא אוכל לחדול!" אם כך, ואם כבר נתכנסנו, אומר את שאני רוצה לומר כבר זמן רב, שנים רבות: לאה, אני כל-כך אוהבת אותך! אני גננת לא שנים רבות, אך בתחום "תרבות הילדים" כבר שנים רבות, גם מהיותי סטודנטית המתמחה במוזיקה, אך בעיקר מתוך אהבה שלי לעניין; בעיקר מוזיקה לילדים, השירים היפים והנפלאים ביותר. אין לי בכלל מילים לתאר עד כמה אני אוהבת את שירייך. הילדים בגן שלי כבר שואלים על כל שיר אם את כתבת אותו מרוב שהם מורגלים לשירייך. אתמול, כשהוצאתי את הספר האהוב של "חג לי", כדי לקרוא להם את: "יום הולדת למדינה", שאלה דנה: "מה, עוד פעם הספר הזה? כמה שירים יש בו?" ואני בחיוך הסברתי שכן, שוב, כי לאה נאור כתבה הרבה שירים לילדים, אך בעיקר הרבה שירים לכבוד החגים שלנו, וגם לכבוד יופ העצמאות. ואיזו נחת יש לי בלב לדעת שהילדים סופגים קצת מהאהבה הזאת, מהשירים הנהדרים הללו. את מבינה כל-כך לליבו של ילד, רואה בגובה עיניו ועם הרבה כבוד זוכרת מה זה להיות ילדה, איך ילדים חושבים, מה הם מרגישים. בלי יומרות, בלי אינפנטיליות ובלי רצינות-יתר. פשוט בגובה העיניים. הניסוחים, התיאורים, הדימיון...נפלא! רק היום שמענו בגן את "בואו נעשה שלום קטן" אין יום שאנחנו לא שרים שיר שלך, לא כי אני רואה בזה איזו משימה לאומית כלשהי, אלא פשוט כי הרפרטואר שלך כל כך עשיר, רחב ומתאים לילדי הגן במידותיו, שפשוט אי אפשר אחרת. זה יוצא כבר באופן טבעי! צחקתי על עצמי כשלפני פסח יצא לי ללמד במשך שלושה ימים ברצף את השירים לפי סדר זה: יום אחד את "יש לי סימן", יום אחר כך את "איך משחקים באגוזים?" ויום אחר כך את "אליהו הנביא". זה בא באופן כל-כך טבעי! כן, שלא יובן לא נכון - אנחנו שרים בגן עוד הרבה שירים, כולם טובים ואיכותיים בעיניי, את כולם אני אוהבת (אחרת לא הייתי מלמדת אותם!) וכולם מצוינים. אולם השירים שלך פשוט נתפרו אחרת לילדים. נתפרו כמו בגד כל-כך נוח, ועם זאת יפה ומתאים. לא לוחץ בצדדים, לא גדול מדי ולא קטן מדי. פשוט למידותיהם! כשוחרת ספרות, יש לי בגן לוח "משורר/ת החודש", והוא מתחלף לו בכל חודש, ופותח בפני הילדים צוהר למשוררי ארצנו הנהדרים. החודש, למשל, זו מרים ילן-שטקליס האהובה והנהדרת. לא אחת, בהתקרב תחילת השנה, בעודי מתכננת תכנון שנתי, אני שואלת את עצמי: "ומה עם לאה נאור? מתי היא תהיה משוררת החודש?" ושוב ושוב אני עונה לעצמי - "לאה נאור היא משוררת השנה. היא בכל השנה, כל יום, ביום-יום, בשטות, ברגעי הרצינות וכמובן בחגים." המצחיק הוא שגם הילדים שאלו לא מזמן, כשלימדתי אותם עוד שיר שלך: "מתי נלמד גם עליה?" ואני עניתי בשמחה, תוך רוויית נחת עצומה בלב: "שירים של לאה נאור אנחנו לומדים כל השנה!" זה כל-כך נכון. נכון יהיה לומר שגדלתי על שירייך, כמו רבים מילדי ישראל. על "זרעים של מסטיק" על הקלאסיקות הגדולות - מקהלה עליזה, בואי אמא ועוד...וכמובן בל נשכח את שירי תכניות הטלוויזיה האהובות - רכבת ההפתעות והבית של פיסטוק. . אולם אני רק בת 26, ובחישוב לאחור ניתן להבין שלא בדיוק הייתי כאן כדי לצפות "בזמן אמת" במגדנות "חג לי" ו-"קרוסלה". ובכן, מה טוב שהטכנולוגיה התקדמה, ואפשרה לי לגלות את האוצרות הבלומים הללו, שהם כבאר שפע ללא תחתית, ממנה אני שואבת ושולה פעם אחר פעם עוד פנינים, מטבעות זהב ואבני חן. התיאורים הדמיוניים שלך, עולם מלא יצירה, שפע וזכות לראות את החיים במשקפיים אחרים, מיוחדים - כל אלה עושים את שירייך לכל-כך מיוחדים, אמיתיים ואהובים עליי כל-כך. חבריי כבר צוחקים עליי שכשאני מדברת עלייך ועל שירייך, אני קוראת לך: "לאה נאור שליט"א". אבל אני מתכוונת לכך בשיא הרצינות, ומאחלת לך מכל הלב שתזכי לימים טובים וארוכים, עם הרבה יצירה והרבה שירים יפהפיים לילדים, תרגומים שנונים לספרים וכל הפלאים המופלאים האלו שאת עושה בכל בוקר, הערב והשכם. העונג כולו שלנו, מבוגרים וילדים!!! אני פשוט אוהבת אותך! נ.ב - אם הודעה זו בכלל לא התקבלה ללאה נאור אלא לכל אדם אחר שטרח וקרא עד הנה, אז ראשית - אני מקווה שנהנית, ושנית - סליחה על ההפרעה. כל-כך התרגשתי מעצם קיומו של האתר, שפשוט הייתי חייבת. תודה, תודה, תודה!!! נעמה מלכיור.

שלום לאה. כיליד שנת 77, גדלתי על השירים והתוכנית שכתבת להן. כילד בשנות ה 80, ראיתי את "אלוף בצלות ואלוף שום" בטלוויזיה ולא הבנתי ממנה כלום (הייתי בן 5 פלוס מינוס כשהיא שודרה). לפני מספר ימים, נתקלתי באתר יוטיוב בתוכנית וכמובן ישבי לצפות. מאחר ופס הקול באתר מאוד משובש, היה קשה להבין את המילים ואת השירים, וכך הגעתי לאתר. אכן היתה זו חוויה, כי השיר היחיד שממש זכרתי מהתוכנית היה "אם הוא יכול". זו ההזדמנות להגיד לך תודה על השירים והספרים. שנה טובה יוני מיכאלי

עכשיו שיש לי זמן, אני רוצה להרחיב את דברי על הספר בואי אמא. בסך הכול ספר קטן נחבא אל הכלים בין ספרים חדשים גדולים ומרשימים. אך אני אמרתי בלבי את לאה נאור אני מכירה מהספרים שכתבה לנוער, גם לא יזיק לקחת ספר קל שיהיה נוח להחזיק במיטה כששוכבים.... והנה מצאתי אוצר. התאהבתי באמא ובבת. מעבר לסיפור החיים המרתק הצורה שבנית את הספר נפלאה. האם זו פרוזה? הרי כל קטע נגמר בכעין פזמון. הדו שיח הקבוע החוזר ונשנה (בשינוי קטן)בינך לבין האמא והאמרה החכמה שהאמא מוסרת לך ולנו. אמנם אני הרבה יותר צעירה מהאמא בזמן כתיבת הספר אבל יש לי כבר הרבה נכדים ואפילו נינים ואני כל כך מכירה את המורכבות ביחסים עם הילדים את הדואליות הזו.. מצד אחד אני תמיד לא רוצה להטריח ושולחת את ילדי לטפל בילדיהם ובמשפחתם ומצד שני אני מוצאת את עצמי רוטנת שאף אחד לא בא לא מתענין כבר יום שלם לא התקשר .... אולי אני קצת מקנאה בך, יש לי כל כך הרבה מה לספר ומה להגיד ואינני מוצאת את הזמן והכוח לכתוב. תודה על החוויה והעונג שהיו לי עם קריאת הספר. שולמית

 אתר מקסים, מלא מידע, מסודר, אסתטי ובעיקר שירים שנוגעים בפנים עמוק ושובי לב. כגננת החלטתי להקדיש ליוצרת לאה נאור חודש שלם בגן בו אספר לילדים על יצירותיה ונלמד אותם יחדיו. תודה רבה!