הנגב איננו

מבשלים דייסה 
 

קמח מן השק
ושמן מן הכד
אנו מבשלים דיסה
עוד נוסיף בשר,
מלח וסוכר
וגם קצת אבקת כביסה.

מי רוצה לבחוש
יכול לקפוץ בראש,
אנו מבשלים דייסה.
כל מי שיבוא
ייטיב את לבבו.
מי שלא רוצה – יסע.

קודם ממליחים
אחר כך מתווכחים:
מי בעד עוד קצת סוכר?
יש פה הצבעה
כנגד החמאה
אך פלפל אדום אושר.

בואו נא אחים
כולנו טבחים,
אנו מקדיחים תבשיל
זה זורק עצה
וזה זורק ביצה
וזה זורק הכל לגריל.

כל הוותיקים
בעד הצימוקים
אך הם נגד הבצל.
כל החדשים
רוצים קצת פרקשים,
לא יודעים מה זה בכלל.

זאת תהיה דיסה
כמוה לא דויסה
שום דיסה בשום מטבח.
יום גדול היום
הגיע זמן לטעום.....
אוי, בוא נזרוק הכל לפח.

בנחל עוז לא נעשתה שום פעולה ללא הצבעה ואישור האספה הכללית, או הוועדה המטפלת בעניין, כולל התפריט והזמנת מצרכים למטבח.
המלה פרקשים הייתה בשבילי חידה בילדותי, בכל פעם ששרנו את שירם של שלמה שפאן ודניאל סמבורסקי "שיר הנוטעים" "השקו, השקו נא בשמחה רגבי עפר-קשים"..