לאה נאור
ציורים: דני קרמן
טפר הוצאה לאור 2017
61 עמוד, מנוקד

'סבתא של נועה קנתה לה אופניים משומשים, והייתה רוכבת עליהם לכל מקום בעיר. האופנים היו גדולים וסבתא הייתה קטנטונת, ואנשים ברחוב היו מסובבים את הראש ומסתכלים איך סבתא רוכבת בין המכוניות, כי אנשים תמיד מסתובבים ומסתכלים בדברים שהם לא רגילים לראות. לפעמים מישהו היה מראה באצבע וצוחק, אבל סבתא לא שמה לב. או אולי היא דווקא כן שמה לב וזה מצא חן בעיניה, ואולי בכלל לא היה אכפת לה.
אבל נועה נורא התביישה.' 

כך, בקול נלבב ובהיר, ישראלי מאוד ואנושי מאוד ומלווה בת צחוק, נפתח הסיפור 'אופניים משומשים', אחד מ-36 יצירותיה לילדים של לאה נאור הכלולות בספר. סבתא של נועה, אף שהיא 'קטנטונת' ואף שבגלל גילה היא עשויה להיתפס כמי שמחויבת להתנהגות מהוגנת, היא מפגינה עצמאות ורוח צעירה, מכילה ברוח טובה את תגובות הסביבה והופכת את גילה ליתרון. בהמשך הסיפור סבתא מתיידדת עם שני חברים של נועה שעזרו לה לחלץ את האופניים מידי גנב, משוחחת אתם כאילו היו שלושתם בני גיל אחד וזוכה לאהדתם ולהערכתם. בחירתה של סבתא היא מעין שיעור לנועה; שיעור על שיפוטיות, על העזה, ועל ההזדמנות למתוח מוסכמות תחת הסתפקות בציות להן. לאה נאור, כדרכה, בוחרת לספר סיפור טוב חף מהַתְוויות חינוכיות וסומכת על קוראיה שיסיקו מסקנות. 

הסיפור 'אופניים משומשים' רומז שצידה לדרך אינו ספר חדש; אכן, מאז ראה אור בראשונה חלפו כמעט שלושים שנה (כתר 1988); בישראל של 2017 קשישה על אופניים כבר איננה מחזה יוצא דופן או מביך - אבל מבוגרים שוברי מוסכמות המביכים את קרוביהם עודם סופגים תגובות שיפוטיות, וחנו של הסיפור עומד לו גם היום. 

באסופה כלולים 23 שירים ארוכים וקצרים, חמישה סיפורים ומחזה חביב אחד. בין השירים המוכרים יותר - 'צידה לדרך' ו'פרפר נחמד' (שיר הנושא של תכנית בשם זה בטלוויזיה הלימודית). 

צידה לדרך מתאים למאזינים מגיל ארבע ולקוראים עד גיל שמונה.
נירה לוין