זרעים של מסטיק (גרסת התקליט)

אודות המחזה
המחזה בשלמותו
תגובות וביקורות
לכל המחזות

 

 


"זרעים של מסטיק" היה המחזה הראשון שכתבתי.
הייתי אז אמא צעירה לילדה קטנה, נטע, ותינוק שרק נולד, אמיר, וכתבתי שירים, בעיקר למגרה.
יום אחד בא לבקרנו חבר טוב שלנו, נחום היימן (נחצ'ה), שהיה אז חבר קיבוץ בית אלפא, וכבר הלחין שירים ראשונים ל'גבעתרון'. הוא ביקש ממני שיר שיתאים למסיבת סוף השנה בבית הספר. הוא ילחין את השיר וילדי בית אלפא, תלמידי כתה ו', ישירו אותו במסיבת סוף השנה.
היה לי שיר מוכן במגרה,"מי אכל את הירח?". נתתי לו את השיר.
כעבור ימים מספר הגיע מכתב עצוב מקיבוץ בית אלפא. נחצ'ה הלחין את השיר אבל הוא לא כל כך הצליח לו. הוא לא מתאים. אולי יש לי שיר אחר?
לא רציתי לאכזב חבר טוב. כתבתי את השיר "זרעים של מסטיק": "לנטע ולי יש סוד נחמד..." ושלחתי לו. עברו כמה ימים וקיבלתי מכתב נלהב: "הלחנתי את השיר. יצא נהדר. אולי תכתבי עוד עשרה או שניים עשר שירים, עם סיפור מתח נהדר שיחבר ביניהם? תהיה לנו הצגה שלמה עם שירים לסוף השנה.
בסוף השנה הציג בית הספר בבית אלפא את ההצגה הקטנה שכתבתי - "זרעים של מסטיק". זו היה סיפור מתח על מלחמה בין הבנים והבנות: הבנות זורעות "זרעים של מסטיק" והבנים באים לכבוש את השטח. בסוף כולם משלימים, הם חוגגים "יום הולדת מפלסטלינה" לבובה עדינה, בונים להם את "ארץ הילדים" ולא רוצים לישון. נחום היימן הלחין את השירים. המורה מאירה הכהן ביימה בהרבה כישרון ואהבה, והפעילה את כל הקיבוץ סביב ההצגה. נבנתה במה בחורשה, הוכנה תפאורה, הייתה אפילו הגברה. (המחזה המקורי במלואו נמצא עכשיו באתר)
ההצלחה הייתה גדולה, לפי בקשת הקהל היא חזרה והוצגה לפני ילדי הקיבוצים בסביבה. ילדי בית אלפא הוזמנו להקליט את השירים ב"קול ישראל" בירושלים.
ומאד התרגשתי כשעברתי ברחוב ושמעתי את "זרעים של מסטיק" או "אדון חרדון המפוזר" מכל החלונות ברחוב הקטן שלנו בהרצליה.
הוצאת הספרים "ספריית פועלים" הוציאה ספר ובו כל מילות השירים והתווים, וחברת התקליטים סי. בי. אס. (כיום אן. אם. סי.) הזמינה את כוכבת הילדים של התקופה, דליה פרידלנד, שתספר את סיפור ההצגה ותשיר את השירים יחד עם ילדי בית אלפא. בינתיים רוב השחקנים המקוריים של ההצגה כבר התבגרו והתחלף להם הקול. דור חדש של ילדי בית אלפא שר את השירים לתקליט. את המוסיקה עיבד המוסיקאי איש הג'ז מל קלר, שתיבל את המנגינות של נחום היימן בטעם קצבי של ג'ז.



שנים רבות עברו מאז.
כתב היד של ההצגה אבד. בזמנו לא ייחסתי להצגה חשיבות מיוחדת, וראיתי אותה כתרומה צנועה שלי לחבר טוב ולקיבוץ בית אלפא, ולא שמרתי את כתב היד. מה שנותר בידי הוא העיבוד שעשיתי לתקליט.
אבל אובדן המחזה בשלמותו לא הפריע להצגה לעלות שוב ושוב על הבמה וגם בטלוויזיה פעמים רבות ובגרסאות שונות.



אחת הגרסאות "זרעים של מסטיק" עם דפנה דקל שיצא בתקליטור מושקע במיוחד בחברת קלסיקלטת, בהשתתפותה של המבצעת המקורית, דליה פרידלנד..
ועדיין ממשיכים קבוצות תיאטרון להציג אותה.

בשנת 2010, לכבוד חגיגות 100 שנה לתנועה הקיבוצית, הועלה "זרעים של מסטיק" שוב במופע ענק בעמק המעיינות (עמק בית שאן), תחת הכותרת "המסטיק חוזר הביתה". על הבמה הייתה תזמורת ענקית, שלוש מקהלות שרו את השירים, בבימוייה המוצלח במיוחד של אושרת רז-חנין, ובניצוחו וניהולו המוסיקלי של חיים אסנר. נחצ'ה ואני הוזמנו בכבוד גדול לאירוע, עם חברתנו דליה פרידלנד, שהופיעה בהופעת אורח.
האולם הענק "קימרון", בעל אלף מקומות התמלא שלוש פעמים ונאלצו להוסיף הצגה רביעית.

מהדורה מחודשת  של הספר  יצאה בהוצאת "ספריית פועלית הקיבוץ המאוחד, בשנת 2013 עם ציוריה  של ולי מינצי.

שחזור של המחזה המקורי, כפי שהוצג ב1965 בקיבוץ בית אלפא נמצא עכשיו באתר.