קוֹלוֹת בֶּחָצֵר
מתוך הספר "צידה לדרך"

מילים:   לאה נאור

כְּשֶׁמְרַשְרְשִׁים
עָלִים יְבֵשִׁים
רִשְׁרוּש זָהִיר כָּל כָּך,
אִטִּי וְנִמְשָׁךְ וְנִמְשָׁךְ ,
אֲנִי תֵּכֶף יוֹדֵעַ מַה הַמַּצָּב.
צָב.
 
וְאִם מִישֶׁהוּ דּוֹפַק עַל גֶּזַע שֶׁל עֵץ
מַהֵר נוֹרָא,
כְּמוֹ שָׁכֵן עַצְבָּנִי עַל דֶּלֶת סְגוּרָה.
אֲנִי לא מִתְעַצְבֵּן.
זֶה הַנַּקַּר.
שֶׁאוּלַי חוֹפֵר לוֹ קֵן.
 
אִם בֵּין הַפַּחִים וְהַשִּׂיחִים
נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת מְתוּחִים
רוֹגְזִים וּמְיַלְלִים,
כְּאִלּו קְרָבוֹת מִתְנַהֲלִים.
יֵשׁ יְלָדִים שֶׁנִבְהָלִים.
אֲנִי לא.
סַך הַכּל חֲתוּלִים.
 
אֲבָל אִם פּתְאוֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ שִׁיר,
צָלוּל, מְסוּלְסָל וּבָהִיר,
אֲנִי עוֹזֵב הַכּל מַהֵר
וְיוֹצֵא אֶל הֶחָצֵר.
אִם יִהְיֶה לִי מַזָּל אֶשְׁמַע אוֹתוֹ בָּרוּר.
זֶה הַזַּמָּר הֲכִי טוֹב בֶּחָצֵר
זֶה הַשַּׁחְרוּר.

בחזרה לשירים על חיות, פרפרים, ובעלי חיים אחרים »