זִקִּית
מתוך הספר: "אם פתאום"זיקית
רָאִיתִי זִקִּית מְסוֹבֶבֶת אֶת הָעֵינַיִּם
כְּמוֹ שְׁנֵי כַּדּוּרִים קְטַנִּים,
לִצְדָדִים, לְאָחוֹר וּלְכָל הַכִּוּוּנִים
גַּם אֲנִי מִתְאַמֶּנֶת,
אֲבָל הָעֵינַיִם שֶׁלִּי מֻדְבָּקוֹת לִי לַפָּנִים.
עוד זיקית
רָאִיתִי זִקִּית יְרוּקָה
מוֹתַחַת לָשׁוֹן אֲרֻכָּה וּדְבִיקָה
וְנִדְבָּקִים אֵלֵיהָ זְבוּבִים, יַתּוּשִׁים, כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר.
גַּם אֲני נִסִּיתִי, בַּכְּלִי שֶׁל הַסֻּכָּר -
נִדְבָּק נֶהְדָּר.
(באותו נושא: "שפת הצבעים של הזיקיות" ב"שירים על חיות ועל צפרים"
"הזיקית והצב" סיפור מחורז במדור "סיפורים על חיות"
"להיות זיק זה קצת מצחיק" במדור "ספרים".)
| בחזרה לשירים על חיות, פרפרים, ובעלי חיים אחרים » |
