מילים: | לאה נאור |
הָיֹה הָיוּ, רָחוֹק מִכָּאן, בְּאֶרֶץ מִי בֶּמוֹל
מֶלֶךְ וּמַלְכָּה בְּתוֹך פְּסַנְתֵּר כָּנָף גָּדוֹל.
הֵם כָּל הַזְּמָן רַק שָׁרוּ. לֹא הָלְכוּ בִּכְלָל לִישׁוֹן
הַמֶּלֶך קוֹל שֵׁנִי, וְהַמַּלְכָּה בְּקוֹל רִאשׁוֹן.
בַּבֹּקֶּר הֵם זִמְרוּ לָהֶם בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה,
הֵם שָׁרוּ זֶה לְזוֹ דּוּאֶט מֵעֵבֶר לַשֻּלְחָן:
מִי-מִי רוֹצֶה קָפֶה אוֹ תֵּה? הַתֵּה שֶׁלִּי-לִי קַר.
אוּלַי עוֹדוֹ-דוֹ-דוֹ סֻכָּר? תּוֹסִי-סִי-סִיף סֻכָּר.
זֶה הָיָה בְּאֶרֶץ מִי, בְּאֶרֶץ מִי בְּמוֹל
עוֹזֵר חָרוּץ וָטוֹב תָּמִיד עָמַד הָכֵן מוּלָם,
מִי שֶׁיָּשִׁיר נָמוּך אָז הוּא יָבִיא מִיָּד סֻלָּם.
אַך יוֹם אֶחָד קָרָה אָסוֹן לַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל:
הַפֶּה נִשְׁאַר סָגוּר לוֹ. הוּא אִבֵּד מַפְתֵחַ סוֹל.
הִזְמִינוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי פּוֹרְצִים מַלְכוּתִיִּים
לִבְנוֹת מַפְתֵחַ סוֹל, אוֹ שֶׁיַשִּׂיגוּ חִקּוּיִים.
שָׁמְעָה אָז הַמַּלְכָּה הָעֲדִינָה עַל הָאָסוֹן,
פָּרְצָה בְּרֶה מִינוֹר, פִּתְאֹם יָרְדָה בְּרֶבַע טוֹן.
זֶה הָיָה בְּאֶרֶץ מִי, בְּאֶרֶץ מִי בְּמוֹל.
הֵבִיאוּ לָהּ מֻמְחִים גְּדוֹלִים מִכָּל הַמְּדִינָה.
מֻמְחִים בַּאֲכִילָה, וְגַם מֻמְחִים בִנְגִינָה.
אָמְרוּ לָהּ: רֶבַע טוֹן, הוֹד מַלְכוּתֵך, זֶה לֹא נוֹרָא,
תֹאכְלִי הַרְבֵּה עֻגּוֹת אָז תַּעֲלִי בַּחֲזָרָה.
עָבַר עוֹד יוֹם אֶחָד, וְשׁוּב, בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה
נִשְׁמַע פִּתְאֹם דוּאֶט כָּזֶה מֵעֵבֵר לַשֻּׁלְחָן:
לַה-לַה-לַה-לָךְ קָפֶה אוֹ תֵּה?
לְמִי-מִי-מִי פָה-סוֹל?
הָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד בְּאֶרֶץ מִי בְּמוֹל.
את השיר הזה כתבתי להצגה "מה קרה בארץ מי", אבל ההצגה קוצרה ולשיר לא היה מקום. לימים כתב משה וילנסקי לחן לשיר. אבל השיר לא הוקלט והלחן אבד.
בחזרה לשירים על שירים ,על סיפורים, על מוסיקה ועל הופעות » |