בְּאֶרֶץ הָאשֶׁר הָיִיתָ?
הָיִיתָ בְּאֶרֶץ הַשִּׁיר?
הָאִם בְִּמְקְרֶה רָאִיתָ
שָׁם אֶת אֲהוּבַת נַפְשִׁי?

אֵיךְ אֵדַע אִם רָאִיתִי
אֶת אֲהוּבַת נַפְשְׁךָ?
הִיא בְּהִירָה אוֹ כֵּהָה?
גְּבוֹהָה אוֹ נְמוּכָה?
 

הִיא לֹא בְּהִירָה, לֹא כֵּהָה
אַך הִיא הַיָּפָה בַּנָּשִׁים.
הִיא לֹא נְמוּכָה, לֹא גְּבוֹהָה
אַך הִיא אֲהוּבַת נַפְשִׁי.
 

רָאִיתִי אִשָּׁה חֲמוּדָה.
אוּלַי זֹאת אֲהוּבַת נַפְשְׁךָ,
כְּמוֹ מַלְכָּה יָפָה הִיא עָמְדָה,
אוּלַי כְּמוֹ נְסִיכָה.
 

עָזְבָה אוֹתִי הַנְסִיכָה.
מְאֹד רְחוֹקָה הַמַּלְכָּה.
אוּלַי הִיא בִּכְלָל שָׁכְחָה
אוֹתִי כְּשֶׁהָלְכָה לְדַרְכָּה.

מַה הַסִּבָּה שֶׁעָזְבָה?
לָמָה נִפְרְדוֹ דַרְכֵיכֶם.
הֵן פַּעַם הָיְתָה אַהֲבָה,
הַשִׂמְחָה חָגְגָה בְּבֵיתְכֶם.
 

עַכְשָׁיו נְעוּרַי כְּבָר עָבְרוּ,
זָרְקָה בְּרֹאשִׁי שֵׂיבָה.
פֵּירוֹת הַתְּשׁוּקָה כְּבָר נָשְׁרוּ
נָבְלוּ שׁוֹשָנֵי אַהֲבָה.
 

מַהִי בִּכְלָל אַהֲבָה?
לִטְעוֹם גַּם אֲנִי רוֹצֶה.
אֲנִי מְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ,
מְחַפֵּשׂ וְאֵינִי מוֹצֵא.
 

שׁוֹנוֹת הֵן דַּרְכֵי אַהֲבָה,
וְהָאֵשׁ בְּלִבִּי תָּעִיד
לָהּ הָיְתָה אַהֲבָה שׁוֹבֵבָה,
בִּי בּוֹעֶרֶת עוֹד אֵשׁ הַתָּמִיד.
 

וַאֲנִי, אִם אֶמְצָא אַהֲבָה,
אִיש חָכָם, תֵּן לִי עֲצָתְךָ.
מַה לִבְחוֹר, אַהֲבָה שׁוֹבֵבָה
אוֹ אֵשׁ הַתָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁלְךָ?
 

כְּשֶׁתִּפְגוֹש פַּעַם נֶפֶש אוֹהֶבֶת,
אַך זֹאת אוֹמַר לְךָ:
אִם תִּרְאֶה אֵשׁ תָּמִיד מִתְקָרֶבֶת
בְּרַח לְךָ עַל נַפְשְׁךָ.